אורים ותומים, תומים · סימן ל״ז, כ״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

לא ראינו אינו ראיה הרב הש"ך האריך בזה לקיים מ"ש בריש הלכות שחיטה במ"ש האגור כי לא נהגו לנשים לשחוט כי לא ראינו מעולם נשים שוחטים וכתב עליו הב"י לא ראינו אין ראיה וכתב הש"ך שם מהך דהכא דבמקום מנהג לא ראינו הוי ראיה וכאן האריך בזה ואני איני מבין בזה דבריו דודאי במקום דהדבר תלוי וידוע דיש מקומות שנהגו כך או כך או דיש מחלוקת בפוסקים שפיר הוי לא ראינו ראיה כגון בסבלונות דיש מקומות דחוששין לקדושין ומקומות דאין חוששין וידוע בזה כדאמרינן בגמרא ובפוסקים והם העידו שלא ראו מקום הזה לחוש בסבלונות לקדושין אמרינן בזה לא ראינו הוי ראיה וכן בעירובין יש מחלוקת פוסקים בתנאים זה א' להשלים וזה שלא להשלים אמרינן הואיל ולא שמענו מסתמא דעתם כהך תנא. אבל שם דאין כאן פקפוק אי שוחטים נשים והוא אמר הואיל ולא ראיתי לשחוט ש"מ דמנהג כך היכי נחדש מנהג מה דלא ידענו שיש מקומות דנהגו כך ויפה טען הב"י ודוק וצ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.