אורים ותומים, תומים · סימן ט״ז, א׳

ואיני רוצה לקבל שבועתו כו' ואף על פי שכ"ז שמביא ראיה זוכה אף ע"פ שכבר נשבע לו חבירו. מ"מ אולי לא יהיה ראיה ברורה כ"כ ומ"מ כ"ז שלא נשבע יודה ויתפשר עמו וכיוצא בזה. סמ"ע וב"ח. ואפשר לצדד יותר בדבר ולומר דלא יבוא רק עד אחד ויהיה לו מורא דילמא אחר שישבע יהיה העד ובע"ד פוסלו לשבועה ועדות כמ"ש התו' להדיא בב"ב גבי נסכא דר"א ועיין לקמן ס"ס ל"ד ולכך לא ישבע משא"כ בשכבר נשבע אף כשמביא ע"א צריך לשבועה שניה מ"מ אין לו מורא מחמת פיסול דאף בלי שבועה השניה על הראשונה יכולים לפוסלו. אבל באמת לענ"ד א"צ לכל זה דהא מבואר לקמן סימן פ"ז ס"ך דאמרינן סורו נא מעל אהלי הרשעים האלה ופי' דקאי גם על התובע המשביעו דלא ה"ל להשביעו בשקר ע"ש בסמ"ע ואם כן צועק התובע אני ידעתי דלשקר ישבע ואף אני אקרא רשע ואהיה צריך למחול על שבועתו אהיה ממתין עד שאביא ראיה ויהיה מוכרח לשלם בלי שבועה ולא אהיה בכלל רשע ומכל מקום אזכה במעות ופשוט ולק"מ: