ואם כתב לו אחריות נכסים י"א דקנה עיין סמ"ע ס"ק ט' דהביא דברי הטור דלא מהני אחריות רק בהוחזק גזלן על שדה זו משא"כ בגזלן לכל דבר לא מהני אחריות ע"ש ולזה הדעת יש ראיה מדברי הגמרא דפריך על ר"ה דאמר תלוה וזבין מהני מהך דלקח מסיקריקין וכו' ומשני הא אתמר עלה א"ר ל"ש דאמר לך חזק אבל בשטר באמת קנה וא"כ מילתא דר"ה איירי בשטר ופריך הגמרא לשמואל דאמר אף בשטר ל"ק עד שיכתוב אחריות נכסים מא"ל וקשה מאי קושיא דלמא מילתא דר"ה איירי בכותב אחריות כמו דאמרינן לרב בכותב שטר א"ו הך תלוה וזבין שהורג נפשות בשביל ממון לא מהני גביה אחריות לשמואל ויפה פריך וזהו נראה כוונת התוס' שם דף מ"ז ע"ב ד"ה אבל דכתב דטעמיה דרב דס"ל בשטר לחוד קנה דס"ל אחריות ט"ס ושמואל לטעמיה דלא ס"ל ט"ס הוא וכתבו אבל ק"ק דלקמן פריך לר"ה דאמר תלוה וזבין וכו' מהך דשמואל דאמר אף בשטר לא קנה ואי תלוי הדבר באחריות מה קשיא ליה לשמואל טפי מרב. ולכאורה קשיא אי קושייתם דדלמא ר"ה מיירי באחריות אין שייכים לקושיא זו במ"ש מקדם ואגמרא ה"ל להקשות ואי ס"ל דזה דוחק דר"ה מיירי בכותב לו אחריות דה"ל לפרש אבל שטר שפיר מיירי ר"ה דאורחא דמילתא לכתוב על שדה שטר עדיין אין מקום לקושי' התוס' אבל לפמ"ש ניחא דודאי ס"ל התוס' דבתלוה וזבין לא מהני אחריות ולכך הקשו התו' אם אמרינן דגם רב ס"ל דעיקר הקנין תלוי באחריות כמו שמואל רק ס"ל אחריות ט"ס הוא וא"כ בתלוהו וזבין דלא מהני אפילו פירש אחריות ומכ"ש בסתם שטרא א"כ יש כאן קושיא גם לרב דבתלוהו וזבין מודה רב ופשוט: והנה המחבר השמיט הך דין דבאחריות מהני אף דמיירי בהוחזק רק גזלן על שדה זו וכמ"ש הסמ"ע ובאמת גריר אחרי הרמב"ם ורמב"ם השמיט בכ"מ אפילו בהך דלקח מסיקריקין דבכותב לו אחריות דמהני וכבר תמה המ"מ בזה ונראה דס"ל להרמב"ם לטעמו של שמואל דלא היה טורח להעמיד לו אחריות אם לא דנתרצה וזהו שמואל דס"ל שעבוד צריך לימלך דלא אמרינן במקח ט"ס הוא וא"כ אחריות הנכתב בשטר ע"כ דעדים שאלו לו והסכים לכתוב ושופרא כי האי אינו נעשה כי אם ברצון מוחלט. משא"כ לדידן דקי"ל ט"ס הוא והעדים יכולים לכתוב בלי צורך כלל להמלכת בעלים כמבואר בפ"ק דב"מ למ"ד אחריות ט"ס הוא א"צ המלכה כלל א"כ אין כאן ראיה שנתרצה כלל כי לא זו בשטר סתמא שיש בו אחריות דאמרינן העדים כתבו בלי המלכתו אף אם נודע שהסכים לכתוב אין כאן שופרא דאף אם ישתוק וגם העדים לא יכתבו עדיין יהיה לו אחריות דט"ס הוא ואם למחות שיכתבו להדיא בלי אחריו' זהו ודאי דנמנע מיראת הגזלן ופשוט ולכך לדידן ליתא להך דינא דמהני אחריות ולכך פריך לר"ה דאמר תלוה וזבין לשמואל כהנ"ל ולא משני דמיירי באחריות דלדידן דאחריות ט"ס הוא אינו מועיל הכתיבה וא"ש דברי הרמב"ם. אבל המחבר דכתב לקמן בסי' רל"ו סעיף ד' דמהני אחריות ודלא כרמב"ם לא ידעתי למה כאן השמיט הך דינא דמהני אחריות כי דוחק לחלק בין סיקריקון להך גזלן על שדה אחת כיון שלא מצינו חילוק זה בדברי מחברי' קדמונים: ואולי סמך אמ"ש לקמן בסי' רל"ו כי שם מקום העיקר לענין סיקריקין:
אורים ותומים, תומים · סימן קנ״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
