אורים ותומים, תומים · סימן ק״נ, ג׳

ואינם יודעים לכמה שנים וכו' בטור הביא דעת רמב"ן שהוא דעה ראשונה דבידוע דירד לתוך השדה בתורת משכנתא אין לו חזקה לעולם. ודעת הרמ"ה החולק והיא דעה שניה הנזכר בכאן וכתב ומדברי א"א הרא"ש יראה כדברי הרמב"ן וכתב הר' יונה אם העידו עדים ששדה זו משכונא אצלו לשנים ואין יודעים לכמה שנים וכו' שהוא דיעה שלישית הנזכר כאן ותמה הפרישה דהא רבינו יונה חולק אהרא"ש ודעתו נוטים להרמ"ה ואם כן ה"ל להקדים דברי ר"י אצל דברי הרמ"ה וגם לא הלשון וכתב הר"י כי אם ורבינו יונה כתב ע"ש שדחק ולי נראה דבלא"ה תמהו למה כתב ויראה מדברי הרא"ש כהרמב"ן הא כתב להדיא גבי רבה במ"ש כרמב"ן וכ"כ התו'. אמנם צריך להבין דברי תו' והרא"ש דכתבו על הא דרבה בר משרשום אכבוש לשטר משכנתא דווקא משום דכביש לשטר משכנתא דלא היה ידוע דבתורת משכנתא בא לידו דאי הוה ידעי מעיקרא דבתורת משכנתא אתא לידיה לא היה טועה רבה ב"מ שיטעון לקוחה מידו דהוה אומן ואריס וכו' כיון דידוע דמעיקרא בתורת אריסות בא לידו וכו' עכ"ל. ויש להבין דהא רבה ב"מ לא היה אוכל בשדה זו של הלוה בעודנו חי יותר משנין משכנתא כי מהיכי תיתי יחזיק שלא כדין בשל הלוה והלוה לא היה שותק אלא פשוט דכלו שנין משכנתא במות הלוה ואחר כך היה מחזיק בשביל יתומים כמבואר בגמרא למען יפטור משבועת יתומים ואם כן אלו לא כביש שטר משכנתא ודאי דהיה נזכר במשכנתא בכמה שנין יפוק ארעא בלי כסף וא"כ אין כאן חזקה דהא לא אכיל בחיי האב רק כפי משכנתא ובמות הלוה אין כאן חזקה דאין מחזיקין בשל יתומים קטנים. וא"כ א"צ לתו' הך דינא דאם ירד בתורת משכנתא דאין לו חזקה כדעת הרמב"ן ואם כי התו' והרא"ש בלא"ה ס"ל הך דינא אין כאן מקומו דכאן בלא"ה לא קשה מידי: אמנם נראה דטובא קמ"ל דהרמב"ן בחידושיו פלפל במה דקאמרו לקוחה לא מצית אמרת דנפיק קלא דמה בכך וכי בשביל קלא לא יוכל לטעון מול הקול והביא הרמב"ן בחידושיו דאחרים פירשו דהך קול היה בעדים דעדים העידו שירד לתוך השדה במשכנתא ע"ש וצ"ל דהעדים לא ידעו לכמה שנים נתמשכן דאי ידעי היינו עדים היינו שטר משכנתא ואיך שייך כביש לשטר משכנתא דהא העדים ידעו מה כתוב ביה. ובזה יובנו דברי התו' והרא"ש דהם ביקשו לברר הדין דאף בקלא גרידא אבדה המגו כמ"ש התוס' להדיא בד"ה לקוחה ע"ש וברא"ש רק דל"ת כדעת האומרים דהיה קול בעדים כמ"ש הרמב"ן וכבישת השטר משכנתא היה דלא ידעו העדים לכמה שני' ממושכן ולזה כתבו התוס' דאכבשי' לשטר משכנתא ע"כ פירושו דע"י כבישתו לא יהא נודע כלל אם הוא ממושכן בידו ולכך יש לו מגו דאי הוה ידעי דבמשכנתא אתי לידיה והיינו כדעת היש מפורשים ברמב"ן וכל הכבישה לא היה רק לדעת כמה שנים ממושכן בזה לא היה רבה ב"מ טועה שיכול לטעון לקוחה בידי דהוי כמו אומן ואריס וכו' ואיך ס"ד לטעון לקוחה ועכצ"ל דבכבישת המשכנתא לא נודע כלל וש"מ דלא היה עדים כלל רק קלא בעלמא והדין דין אמת דאף בקול בעלמא נאבד המגו וזהו מה שרצו התוספות והרא"ש להוכיח ודבריהם מכוונים וברורים. ומעתה לפ"ז י"ל דהתו' והרא"ש לא ס"ל כרמב"ן רק כרבינו יונה דלרבינו יונה דס"ל לחלק בין העידו עדים סתם על משכנתא לשנין או על משכנתא סתם דהוא שתא צ"ל מ"ש אריס ואומן וצ"ל דס"ל בשלמא ארים ואומן אין קץ (חסר):