אורים ותומים, תומים · סימן קמ״ו, י״ז

אבל וכו' מפלוני קניתי סתם וכו' הרב הש"ך בס"ק ט"ו דעתו דמתחילה צריך לומר מפלוני זבינתא דזבנא ממך אז יכול לתרץ דבורו ולומר פי' של זבנא ממך היינו קמי דידי אבל באומר סתם מפלוני זבינתי איך יכול להוסיף אחר כך במקום דאין לו מגו ויפה כתב איברא במה דנסייע מדברי תוס' ונראי' דבריו דס"ל דגם התוס' מסכימים לדין זה וזה אינו כי התוס' מחולקים בדין זה עם רשב"ם והרא"ש כי בהך עובדא לא גריס רשב"ם דאמר לו דזבנא ממך רק גירסת רשב"ם מפלוני זבנא דזבנא ממך וכתב הרשב"ם כלומר שאמר לי דזבנתא ממך הרי דלא נזכר בגמ' דא"ל רק סתם דזבנא ממך ולכך כתב הרשב"ם דאם החזיק וטען קמי דידי זבנא דנאמן במגו והיינו דס"ל כרא"ש דיכול לפרש דבריו אבל התוס' אף דהעתיקו לשון רשב"ם וכתבו וז"ל אבל השתא דאמר מפלוני זבינתא דזבנא ממך והודה שהיה שלו לא מצי לטעון קמי דידי זבני ממך וכו' דהוי מגו למפרע והאריכו בזו הרי אפילו בהך לישנא לא מצי לתקן דבריו ובזו שמחולקים עם רשב"ם אם כה"ג הוי מגו למפרע או לא וכן כתבו להדיא אהך עובדא דדר בקשתא בעיליתי' דהא דקאמרינן בגמרא ואלו הוה אמר קמי דידי זבנת' מינך דנאמן לא שעדיין נאמן במגו ובטענה זו אלא אי הוי טוען מעיקרא וכו' וזהו להדיא נגד דעת הרא"ש דלדעת הרא"ש בהך לישנא דאמר מפלוני זבינתא דזבנא ממך ולא דאמר דזבני ממך כמבואר בגמרא וכמו שהעתיקו התו' בעצמן אף עכשיו נאמן דיכול לתרוצי דבריו והתו' כתבו להדיא דאינו נאמן ועל זה האריכו בכל דיבור הנ"ל ובהכי ניחא בכתובת גבי האי סבת' דאמרה מחיים תפיסנא דכתבו התוס' דלא נאמנת במגו דתבסנהו מחיים דהוי מגו למפרע והרא"ש כתב דמיירי דאיכא עדי ראה ועדי פקדון משום דהתוס' ס"ל דלא מצית לתרוצי דבריה ולפרשן באמרה מחיים תפיסנא היינו דתבע מחיים ולא נתתי לו ולכך הוי מגו למפרע אבל הרא"ש אזיל לשיטתו דס"ל דיכול לפרש דבריו וא"כ אף היא יכולה לומר דאמרי מחיים תפיסנא היינו דתבעני מחיים ולכך הוצרך הרא"ש לומר דליכא לה מגו כלל וזה ברור ונכון וכן כתבתי לעיל בסי' ס"ד ע"ש ויצא לנו מדברים אלו דפשיטא דדברי הש"ך נכונים כיון דבלא"ה התוס' לא ס"ל דברי הרא"ש לתרץ דבריו ולפרשן ואם כן אנן דס"ל כן כהרא"ש הבו דלא יוסיף דדי דנאמר דמפרש דבריו במקום דסובבים דבריו אחרונים דברי ראשונים ולא במקום דסתומים הם בכל ודוק: