אשה פנוי' וכו' אינה חייב' לשלם עיין ש"ך דדעתו בשטר ולא כתבה מא"ק מ"מ גובה מהבעל דבמקום פסידא שוי' כיורש ולשיטתו אזיל דס"ל לעיל גבי דאקני כן בסימן קי"ב ע"ש אבל לפי מש"ל דאפסיד אנפשיה דה"ל לכתוב דאקני מכ"ש כאן דהוה ליה למכתב מא"ק דאף דנימא דיור' הוה מדינא דגמ' מטלטלין דיורשי' לא משתעבדי וא"כ ודאי דלא גבי ואין כאן ספק: אבל ביותר תמהני על דברי הש"ך דכתב אם המטלטלין בעין שהכניסה לו גובה מהן דדבר זה בלתי מובן דלא זו בערב דלא קיבל מהמלוה דבר דאיך שייך דמטלטלין בעין אף גם באשה שלותה אין לדבר זה שרש דהגאוני' אמרו במעות בעין שלותה אף דמלוה להוצאה ניתנה מ"מ הואיל והוא בעין גובה ב"ח אבל אם יש לה מעות אחר אפי' אלפים דינרי' אין ב"ח גובה מהם ומכ"ש מטלטלין כיון דאותם מטלטלים לא קבלה מהמלוה. ומה בכך דשעבודו עליהם בנשאת לבעל פקע שעבודו ואף קרקע שהיה לה לפי דקיי"ל שעבודא דאורייתא אפילו במלוה על פה היה שעבודו עליהן ואם נשאת לבעל אין המלוה גובה אפילו שהוא בעין ומכ"ש במטלטלין דאין שעבוד כלל עליהן דלא משתעבדי כלל ולא מצאתי לדבריו פותר כלל:
אורים ותומים, תומים · סימן קל״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
