אורים ותומים, תומים · סימן קל״א, ג׳

שכבר ראית סרבנותי כו' הדין עם הערב שהיה לו למלוה לפרש ערבתו וכו' דעת הט"ז דאף דלא ראה סרבנתו רק קאמר ליה הריני כמו שהייתי אינו בכלל חיוב כי י"ל דכמו שהיה ערב כשיש בידו המשכון ונכון הוא וצ"ל הא דהאריך העור והמחבר בהך דלולי כן אפשר דרשע מיקרי שדיבר בלשון המסתפק לגרום היזק לחבירו נגד גוי כי הישראל השני לא העמיק לעיין בדבריו כל כך ואפשר דהוא בכלל גרמי דגרם היזק לישראל השני אבל בנדון זה היה לו לישראל השני להבין בכל אופן כי יש דברים בגו. וכן צ"ל למהרי"ק דדייק בשורש קל"ג מהך תשובת הרי"ף דכל לשון ספק בערב הממע"ה ואלו בעי דוקא כה"ג דסירב מתחילה א"כ אין כאן ראיה לשאר לישנא דספיקא רק כאו יש ידים מוכיחים דנתכוין לדחותו בדברים א"ו דז"א ואדרבא המהרי"ק חשב כאן לאומדנא דנתכוין לערב גמור דהא ראה וגם ראה דאין רצון המלוה להחזיר כי אם בערבתו ע"ש: