אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ט, י״ג

יכול לפרוע מהערב תחילה אפילו אם יש נכסים ללוה וכו' דעת זו היא דעת רי"ן מגא"ש ז"ל דפי' בגמרא דקאמרינן המלוה את חבירו לא יפרע מהערב תחילה ואם אמר לו ממי שארצה אפרע יפרע מהערב ואמרינן עליה אמר ר' יוחנן לא שנו שאין נכסים ללוה אבל אם יש נכסים ללוה לא יפרע מן ערב אין דברי ר"י סובבים על הך בבא דממי שארצה אפרע דזהו פשיטא אפילו ביש נכסים ללוה רק קאי על דיוקא דקתני ברישא המלוה חבירו לא יפרע מהערב תחילה הא אם לא פרע הלוה יפרע מהערב וע"ז קאמר ה"מ שאין לו נכסים אבל ביש לו נכסים מ"מ אינו חוזר על הערב רק גובה נכסי הלוה. זהו דבריו כפי מה שהביא בשמו בעל התרומות שער ל"ה ע"ש והקשה הגי"ת א"כ למה מגיה במשנה חסורי מחסרא וכו' משום קושיא מדקתני סיפא רשב"ג אמר אם יש נכסים ללוה בין כן ובין כך לא יפרע מהערב מכלל דת"ק סבר ל"ש הכי ול"ש הכי לימא דרשב"ג אהך מילתא קאי דהתנה ממי שארצה אפרע דלת"ק אפילו ביש נכסים ללוה גובין מהערב. ע"ש דדחק דדיוקא דגמרא מדקתני בין כך ובין כך והוא דחוק למאד דזה שכיח כמעט בכל משניות ואין כאן נדנוד קושיא משום הך לישנא. אבל פשוטן של הדברים דלהך פי' עכצ"ל הא דאמרינן חסורי וכו' ואם אמר ע"מ שאפרע ממי שארצה יפרע מהערב בד"א כשאין נכסים וכו' דהך בד"א קאי על דיוקא דרישא אבל בהך תנאי לעולם נפרע מהערב וא"כ איך אמרינן אח"כ וקבלן אע"פ שיש נכסים ללוה יפרע מקבלן. הא תו ל"ל הא כבר קתני בהתנה ממי שארצה אפרע נפרע תמיד מן הערב ומכ"ש קבלן. וצ"ל להך פירושא קבלן גרוע מהך תנאי ממי שארצה דקבלן לא גילה בפי' שיהיה בידו לגבות ממי שירצה רק לשון קבלן סובל כך אבל במתנה בפי' ממי שארצה פשיטא דאין אחר תנאי כלום וכל תנאי שבממון קיים. ולכך אע"פ דקתני ממי שארצה הדר קתני קבלן. ולפ"ז י"ל דס"ל לגמרא לסברא חלוטה עד כאן יכול רשב"ג לפלוג אלא בערב סתמא או במסקנא בקבלן סתמא אבל במתנה ממי שארצה פשיטא דתנאי קיים ומהיכי תיתי יפלוג רשב"ג וא"כ קושית הגמרא שפיר וכן בתי' הוצרך לומר חסורי מחסרא ולהוסיף וקבלן וכו' דיהא דינו של רשב"ג מוסב אקבלן אבל בתנאי לא פליג וא"ש. ובהכי מיושב ג"כ מה שהקשה לשיטת הרא"ש ל"ל להוסיף קבלן לימא ואם אמר ממי שארצה אפרע תחלה יפרע ועלה קאי רשב"ג ומנ"ל להוסיף בבא אחריתי קבלן דלפמ"ש ניחא דאף לשיטת הרא"ש באומר בפי' תחלה לא יחלוק רשב"ג דהא התנה להדיא ומה ספק יש בתנאי הזה ולמה לא יועיל וא"ש ודוק: