אורים ותומים, תומים · סימן קכ״ג, י״א

אם נתן לה מתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות עיין סמ"ע דנתן הטעם דאלו הבעל אוכל פירות א"כ לא ניכר הנאה שלה כלל דפירות אין לה ואולי תמות בחיי בעל ואף הגוף ירש בעלה. ולדבריו אם הרשה אותה על קרן בלי פירות א"י לדון ומלבד דטעמא דחיקה כמ"ש הש"ך ס"ק כ"ט אף גם לא ידעתי. לדבריו אף בהך הא לא מנכר הנאתה דהך פירות ממתנה אינו שלה רק ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ממנה א"כ אין לה כל זמן חיי בעלה הנאה מהך פירות כלל דהבעל לוקח הנאתן רק כל ענין דבמות בעלה לוקחת המתנה וכל הקרקעות שנלקחו בפירות הקרקע ולדברי הסמ"ע אין זה מיקרי הנאה דלא פסיקא ליה דאם תמות בחיי בעל הוא יורש הכל. וא"כ אין כאן הפרש לדבריו אי אוכל פירות או לא והש"ך ביקש ליישב דהואיל דאף גוף הקרקע אינו שלה רק באה בהרשאה א"כ א"י לדון על פירות ולא ידעתי דבריו דהא קי"ל מגו דנחית לפלגא נחית לכולה וצ"ל דהש"ך לשיטתו דס"ל כמהרש"ל דהך פלגא צריך להיות בקנין המועיל וי"ל הטור מיירי דאפילו נתן לה הרשאה בלי קנין המועיל וא"כ לא שייך מגו דנחית לפלגא הואיל ולא נתן לה אף הך בלי קנין המועיל אבל לפמש"ל דנראה מדברי הפוסקים דלא כמהרש"ל ליתא לדבריו פה. ובאמת א"צ לכל החרדה הזה דהטור והש"ע קושטא דמילתא קאמרי דכך הדין במתנה קנתה ואינו אוכל פירות הרי שכ"כ נתרוקן רשותו ולמה לא יהיה יכול להרשות לה: