השליח שאומר נאנסו וכו' הרב הש"ך בס"ק ל"ב פקפק מה ענין זה לכאן ופשיטא דצריך שליח לישבע ש"ש. ונראה דקמ"ל אפילו המלוה אינו מבקש משליח שבועת שומרים כי מה איכפת ליה הוא תובע מלוה והלוה מודה שהוא כת"י של המלוה רק מעליל עליו ומכחיש כת"י וא"כ יש כאן מקום לומר מי יכריח לשליח לישבע המלוה אינו תובעו וללוה יאמר לאו בעל דברים דידי את הלא אתה מודה דהאמת אתי שבאתי בשליחותו של מלוה וא"כ באמת נפטרת במסירה לידי והרי אני שומרו של מלוה ולא שלך ואם כי המלוה מעליל עליך לא בשביל זה אני שומר שלך באמת ומהכ"ת תכריח אותי לשבועה וטובא קמ"ל דמ"מ חייב שבועה דכיון דצורך הלוה לשלם חזר הדבר שנעשה שומר דלוה אף ששילם לפי טענתו שלא כדין מ"מ הוי בבא בהרשאה ממלוה וחייב לישבע ש"ש ודוק:
אורים ותומים, תומים · סימן קכ״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.