אם נתן שטר עליו דעת הסמ"ע בס"ק ח"י דדעתו כמ"ש באורים אם נתן שטר להתחייב כפי שיפסקו הפשרנים דמהני וראיה שלו כדלקמן סי' מ' דיכול להתחייב עצמו בשטר אעפ"י שאינו חייב לחבירו כלום. ואי משם ראיה א"כ אף באמר כן בפה בפני עדים ואמר אתם עדים יהני כדלקמן בסי' מ' וזהו לא שמענו מעולם א"ו דיש חילוק כשמתחייב עצמו בהחלט בלי תלי' בדעת אחר אז אפי' אמירה בעלמא מהני מכ"ש שטר אבל כשמתחייב עצמו בדרך ספק ותולה בדעת אחרים בזו בעינן קנין גמור דדמי' לאסמכתא עיין מש"ל בסי' מ'. ומכ"ש לשיטת רשב"א בתשובה סי' אלף ושלשים דבעינן קנין משום דהוי אסמכתא וא"כ מה יועיל שטר לסלק אסמכתא קנין דוקא בעינן ולכן דינו של הסמ"ע צ"ע:
אורים ותומים, תומים · סימן י״ב, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 1
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.