ואם רוצה הלוקח וכו' הש"ך בסעיף קטן כ' כתב דדעת המחבר ברא"ש דאף החוב יותר מכדי שוי והוא אומר אקבל בכל החוב אין שומעין למלוה והוא העלה עיקר כרמב"ן וסייעתו דשומעין למלוה ולא הבנתי דבריו דעד כאן חולק הטור ארמב"ן לגבי יורשים אבל לגבי לוקח מודה הרא"ש כמבואר לעיל ס"ס קי"ד דאין שומעין ללוקח ואפילו אין אומר אקבלנו בכל החוב מ"מ כל זמן שאין המלוה נפרע בכל החוב דעת הש"ע לעיל ברא"ש דאין יכול הלוקח לסלקו. ועיין מש"ל דלא תקשה משומא הדרא וגם אי בכה"ג יכול הלוקח לומר תן לי שיעור קרקע משבחי והארכתי בזה לעיל ע"ש דיש אופן דא"י לומר תן לי שיעור שבחי אי מעלה גוף השדה בדמים ולא השבח ע"ש ועכ"פ בלוקח מודה הש"ע והטור כרמב"ן דיכול לומר לדידי כו' ועיין מש"ל בישוב דברי הב"י ודוק:
אורים ותומים, תומים · סימן קט״ו, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.