מעכשיו עיין אורים דכאן אף הטור מודה דמועיל מה שאינו מועיל בשאר אסמכתא ודמיא להך דמכר לו שדה בפ' א"נ דמוקמינן בגמרא במעכשיו וכתב הרא"ש הואיל וקיל להו משאר אסמכתא מהני בהו מעכשיו והא דמהני מעכשיו היינו על מטלטלין דאיתנהו ומשעבדי אותם אבל על דאקני איך שייך מעכשיו הא ליתניהו עדיין ברשותו ואימת חל בבא לרשותו ואז תו לא הוי מעכשיו וברור ובזה יובנו דברי הגמרא דב"ב בשמעתא דמכר פרה כו' דפריך הגמרא דלמא שעבד ליה מא"ק דאמר רבה אם שעבד ליה מא"ק קני ואר"ח והוא דכתב ליה דלא כאסמכתא וכו' ויש להבין מה ביקש הגמרא במילתא דר"ח שהביאם בתוך הקושי' בהך מילתא דרבה דאמר דמשתעבדי בכותב באגב לבד הקושיא והך מילתא דר"ח לכאורה אין ענין כלל לזה אך נראה כי ודאי המקשן הראשון תפס תי' הגמרא דלקח ומכר לאלתר רק אסיק אדעתא קושי' שני' דלמא דאקני אמר ליה וכסוגי' הש"ס דהכל חדא מקשן היה ולכך לולי ר"ח היה אמרינן דקנין מא"ק אין מועיל רק באופן דאמר מעכשיו דמסלק אסמכתא וא"כ שפיר י"ל דלקח ומכר לאלתר ול"ק דלמא דאקני דא"כ לא שייך ביה מעכשיו והרי זה דומה לאסמכתא ולכך הקדים הגמרא מילתא דר"ח דיש אופן לסלק בדרך אחר בלי מעכשיו והוא בדכתב ליה דלא כאסמכת' וכו' וא"כ תו ליכא למימר דלקח ומכר לאלתר דעדיין יקשה ודלמא דאקני אמר ליה דהא לא צריכין מעכשיו וא"ש ובזה א"ש הך קושי' ג"כ שכתבנו בו בסי' קי"ב דמה משני לקח ומכר לאלתר דא"כ בשדה נמי דכך המשך לשון הגמרא וכאלו אמרם השתא דאמר ר"ח דיש כאן תקנה לסלק אסמכתא בדכתב א"כ תו ל"ל דלקח ומכר לאלתר דהא דלמא דאקני א"ל בשלמא אי בעינן דוקא מעכשיו א"כ שפיר י"ל בלקח ומכר לאלתר דבשלמא קרקע אינו מועיל דיש לחוש דלמא דאקני א"ל דהא בקרקע ליכא אסמכתא וא"צ מעכשיו אבל השתא דאר"ח דיש תקנה בדכתב דלא כאסמכתא א"כ אף במטלטלין ל"ל דלקח ומכר לאלתר דגם בהו קשה כמו בשדה ודלמא דאקני אמר להו וא"ש ודוק. והנה יש כאן ספק אי ק"ס מועיל דהא קי"ל ק"ס מעכשיו הוא דהדרא סודר למרא ולפי האומרים דכל אסמכתא מועיל בו מעכשיו א"ק ל"ל כמ"ש המפורשים דלענין סילוק אסמכתא לא הוי ק"ס מעכשיו א"כ אף בזו אינו מועיל אבל לדעת הרא"ש דס"ל אף לאסמכתא מעכשיו כמ"ש להדיא בפ' א"נ רק ס"ל מעכשיו אין מועיל לסלק אסמכתא וא"כ בזו דמועיל י"ל דק"ס ג"כ מועיל וכן בשטר שיש בו זמן דקי"ל לקנין סי' רנ"ח דזמנו של שטר מוכיח ה"ל כמעכשיו וא"כ בכ' בי' זמן יהיה מועיל בשלמא להאומרים דמעכשיו מבטל אסמכתא א"כ יהיה כל שטרות דיש בהו זמן אפילו אפילו יש בהו אסמכתא גמור וזהו לא מצאנו ועכצ"ל דלענין סילוק אסמכתא לא הוי מעכשיו אבל לדעת הרא"ש וסייעתו שפיר י"ל דהוי עכשיו ובגמ' דב"ב הנ"ל אף דודאי יש בו זמן לענין גביית משעבדי אין ראיה כמ"ש דהקושי' משום דאקני וכמ"ש ולכן צ"ע ובהכי ניחא מ"ש הבעה"ת בשער מ"ג דעת רבינו האי גאון בכותב מטלטלין אפותקי מפורש גובה משעבדי והקשה הג"ת דא"כ הקושי' בב"ב במקומו איך יעיד במכר פרה וטלית מה בכך דלית ליה קרקע דלמא עשהו אפותקי מפורש דלפמ"ש ניחא דלא הדר מהך תי' דלקח ומכר לאלתר רק דקשיא דלמא דאקני אמר ליה וע"ז משני דלא היה לו קרקע מעולם ובאפותקי ל"ל דאיך שייך על דאקני אפותקי מפורש וכמש"ל ולק"מ:
אורים ותומים, תומים · סימן קי״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
