בין מטלטלין הסמ"ע ס"ק ב' הביא בשם בעה"ת דאם אח' נתן או הבעל נתן לאשתו קרקע במתנה דאז הבעל אוכל פירות אין לב"ח בפירות ההמה דהמה שייכי לרווח ביתא עכ"ל וכ' הש"ך בממ"נ הא קי"ל הבעל שנתן קרקע לאשתו אין אוכל פירות ואי דהתנה להדיא בעת מתנה דיאכל הוא הפירות משמע מבעה"ת דהוי שיור לבעל ובאמת הב"ח גובה הימנו עכ"ל והנכון עמו דאם שייר פירות לעצמו דב"ח גובה הימנו ונראה דהסמ"ע נתכוון בנותן בלי שיור כלל רק אף דקי"ל אין הבעל אוכל פירות מ"מ כתבו התוס' בפ' חזקת דלוקח בהנהו פירות קרקע ומהן אוכל הבעל פירות וא"כ הוי אמינא מאלו פירי יגבה ב"ח ולזה קמ"ל דהואיל גוף הפירי הם נ"מ פירי פירי לרווח ביתא ואין לב"ח בהם כלום:
אורים ותומים, תומים · סימן קי״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.