אין גובי' בו ובתשובת מהר"א בן חיים כתב דאם נכתב בשטר שיהיה שיגבה מיורשים קטנים גובין אף מיתומים קטנים ע"ש ומצאתי ראיה לדבריו מן פ' גט פשוט דף קמ"ד בתוספ' ד"ה ואם וכו' דכתבו לר' פפא דאמר לכך אין נזקקים לנכסי קטנים דלאו בני מיעבד מצוה נינהו ואם כ' הלוה התקבלתי גובה אפילו מיתומים קטנים דלכך כתב ליה שיהיה כחו לגבות מיתומים קטנים וא"כ ש"מ דיכול להתנות שיקבל פרעון מיתומים קטנים ומכ"ש לר"ה מדאמר משום צררי דיכול להתנות ולמחול לכל צררי דאתפיס ולכך לא קאמר איכא בינייהו בין ר"פ ור"ה בהתנה על יתומים קטנים. דזהו מועיל לכ"ע ונכון הוא וברור. ואעפ"י שהרמב"ם כתב כי כל תנאים לא מהני אפשר דלא נתכוין לתנאי זה וכן עמא דבר דמגבין אפילו ביתומים קטנים בכל ב"ד וצ"ל דסמכו הואיל וכך נהגו לכתוב בשטר אפילו מיתומים קטנים:
אורים ותומים, תומים · סימן ק״י, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.