אורים ותומים, תומים · סימן ק״ג, ט״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל אם היו כאן יורשים הרבה וכו' עיין אורים דס"ל אחים שחלקו כלקוחות וא"כ תו לא הדרי שומא והט"ז תמה על זה דלא אמרו כלקוחות אלא לענין זכות אחים להדדי שמחזירין זל"ז ביובל וכו' אבל לגבי אינשי אחריני לא הוו כלקוחות. וראיה שלו מהא דפרכינן על הא דתנן הנוזל ומאכיל בניו או הניח לפניהם פטורים מלשלם ש"מ רשות יורש כרשות לוקח דמי וכו' וקשה הא בניו קתני וא"כ הוה כלקוחות זה מזה ויש כאן רשות לוקח וע"כ צ"ל כמ"ש דלגבי אחריני לא שייך כלקוחת דמי עכ"ל ונעלם ממנו גמר' ערוכה דבכורות פר' יש בכור דאמרי' אם נתחייב האב ה' סלעים לכהן ומת והבנים חלקו נכסים פטורים מלשלם דקיי"ל האחים שחלקו כלקוחת דמי ומלוה ע"פ אינו גובה מלקוחת (ועיי' מש"ל סי' ל"ט באריכות בזה) הרי דאפילו לנבי אחריני ומלוה הכתובה בתורה אמרינן דהוי כלקוחת ואיך לא נימא גבי תקנת' דרבנן בשומא הדרי דהוי כלקוחת. ובקושי' שלו מהך דהנוזל לא ק' חדא דא"כ יקשה מתני' לרב דס"ל כיורשים המה ועיין שם בתוס' דהקשו ג"כ קושי' אחרת לרב ג"כ איך מתוקמי משנה כוותי' ע"ש. אף גם דוחק דבניו דוקא ואם הניח בן א' דחייב לשלם ולפלוג בדידי' בין בנים לבן וגם עיקר חסר במשנה דקתני והניח לפניהם ולא קתני וחלקו נכסי' דכל כמה דלא חלקו לאו כלקוחת כמבואר בגמ' דבכורות וא"כ היאך השמיט המשנה וחלקו שהוא העיקר לפטור אותם וגם אם הניח גזילה מעות והם חלקו מטבעות שוי' מה כלקוחת דמי הא לא שייך כאן אין בריר' ויש בריר' ולכן אין לקושי' זו מקום כלל ולק"מ.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.