וששאלתם על הטבעת החלולה ויש בה אבן או עופרת המשמיע קול. אם מותר להניחו בשבת. רב אלפס פסק בעירובין כרבה דאמר לא אסרו אלא קול שיר. ואפילו לר"י דפסק כעולא דאמר אולודי קלא אסור. ה"מ היכא דבעי לקלא כגון ההוא גברא דטרף אבבא כדי שישמעוהו וישמעו לו [מיהו גם בלא קול אסור להניח בשבת בין לאיש ובין לאשה. ואעפ"י שנהגו הנשים להניחם. מוטב שתהיינה שוגגות ולא מזידות לכן אין מוחין בידם:
תשב"ץ קטן · סימן ס״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.