וששאלתם על הטבעת החלולה ויש בה אבן או עופרת המשמיע קול. אם מותר להניחו בשבת. רב אלפס פסק בעירובין כרבה דאמר לא אסרו אלא קול שיר. ואפילו לר"י דפסק כעולא דאמר אולודי קלא אסור. ה"מ היכא דבעי לקלא כגון ההוא גברא דטרף אבבא כדי שישמעוהו וישמעו לו [מיהו גם בלא קול אסור להניח בשבת בין לאיש ובין לאשה. ואעפ"י שנהגו הנשים להניחם. מוטב שתהיינה שוגגות ולא מזידות לכן אין מוחין בידם:
תשב"ץ קטן · סימן ס״א
2 קטעים, בנוסח המקורי.
וכן נשים המשחקות באגוזים על גבי קרקע. אסור משום אשווי גומות. אם לא ישימו מטלית תחתיהם. וגם כשמכין זו בזו והקול נשמע יודעין שהרויחו והוי לצורך. ולמלא מים מן הבור בגלגל אפשר שיש צורך לקול. שמתוך כך יודעין מתי הוציאו ויבואו אחרים לדלות. א"נ משום דיש השמעת קול גדול לאוושא מלתא טובא. אבל קול טבעת חלולה אין שום צורך באותו קול ולא אוושא מלתא היא כלל לית דין ולית דיין דאסור דודאי מותר:
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.