תשב"ץ קטן · סימן תצ״ט

1 קטעים, בנוסח המקורי.

א׳
קטנים אפילו הם פחותים מי"ג שנה יכולים לקנות ולמכור וליתן במתנה. ודוקא מטלטלין כדאיתא בפרק הניזקין (דף נט) הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. ומוקי לה בגמרא הפעוטות פירוש קטנים כבר שית או כבר שבע או כבר תמני כל חד וחד לפום חורפיה. מקחן מקח וממכרן ממכר. וגם כשהוא מפרש בגמרא אם מתנתו מתנה ובעי הכי מתנתו מאי ומסיק מתנתו מתנה אחד מתנת בריא ואחד מתנת שכיב מרע ואחד מתנה מרובה ואחד מתנה מועטת אע"פ שיש חילוק אם יש להם אפוטרופוס או אם אין להם אפוטרופוס. אבל יש להן אפוטרופוס אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר. פסק רב האי גאון אע"ג שיש שם אפוטרופוס מקחן מקח וממכרן ממכר ומתנתן מתנה. ומהר"ם ז"ל אומר הטעם שאין מקחן מקח וכו' כשיש להם אפוטרופוס לפי שהאפוטרופוס יודע בטוב לקנות ולמכור יותר מהם אבל מתנה אינו יכול לומר שהאפוטרופוס יודע יותר בטוב ליתן כי מה יש לו בממונם. ועוד טעם דאין מקחן מקח משום דקרבא דעתיה לגבי זוזי דמוכר אבל מתנתו מתנה דלא יהיב בחנם. אבל במקרקעי אין מקחן מקח ואין ממכרן ממכר ואין מתנתו מתנה עד שיבא לי"ג שנה ויום אחד. ודוקא במקרקעי שקנה לו האפוטרופוס אבל מה שירש מנכסי אביו או שירש מאמו או מנכסי קרוביו אינו יכול למכור עד שיהא בן כ' שנה כדאי' בבבא בתרא פרק מי שמת (דף קנה). אבל מתנתו מתנה מבן י"ג שנה ויום אחד ואם יודע בטיב משא ומתן אפילו בנכסי אביו יכול למכור כשהוא בן י"ג שנה ויום אחד:
נחלת הכלל · Warsaw, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.