וששאלת אם השכיר ישראל לגוי כרמו שנה אחת והגוי נטע בתוכו זמורות באותה שנה שהיה בידו אם מותר הישראל אחר כך בפירות שנטען בתוך ג' שנים ובשנה הרביעית בלא חלול. לא. כי ערלה נוהגת אף בשל גוים כמו שמוכיח ר"י מכמה ראיות בפ"ק דקדושין (דף ל"ו) כל שכן הכא דבקרקע ישראל קיימי דשכירות לא קניא כדאמרינן בפ"ק דע"ז (דף כ"א) ובפ"ק דפסחים (דף ד):
תשב"ץ קטן · סימן שס״ו, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
