ירושלמי ההוא דנסיב תורמוסא ומברך עלה והוה נפיל מיניה מברך תניינות. פי' כיון שאותו שנתכוין לאכול נפל ואבד אם רוצה ליקח אחר ולאכול צריך לחזור ולברך עליה. ופריך מה בינו לבין אמת המים. פי' שאדם שותה מן הנהר ואותן מים שהיו לפניו בשעת ברכה אזלי להו ואתו אחרים. ומשני תמן דעתו לכך כי יודע הוא שאלו ילכו להם ויבאו אחרים תחתיהם. והמברך ברכה לבטלה אומר בירושלמי שיש לו לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. כל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה. פי' שמאריך בו יותר מדאי שנראה כאלו הן שתי תיבות:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, מ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.