אותם בני אדם המבדילים על השלחן. פסק רבינו יוסף ז"ל שאין צריך לחזור ולברך ב"פ הגפן בתוך הסעודה אע"ג דהבדלה יכולה להיות שלא במקום סעודה כיון דהשתא במקום סעודה הבדיל אין צריך לברך. דהא תנן בירך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון היכא דדעתו לשתות. וה"ה הכא כיון דדעתו לשתות בתוך הסעודה. ועוד על כרחך לא קמבעיא לן בפרק כיצד מברכין (דף מב) אלא בבירך על היין שבתוך המזון אם פטר היין שלאחר המזון משום דזה לשתות וזה לשרות ולא אתי לשרות ומפיק לשתות. אבל איפכא פשיטא דפטור דלשתות עדיף ופטר דלשרות. ועוד משמע אפילו לר' יוחנן דאית ליה יש קידוש שלא במקום סעודה אפילו הכי אית ליה אף ידי יין יצא שיצא ביין של קידוש ידי ברכת ב"פ הגפן. ואע"ג דר' יוחנן איתותב הני מילי בשנוי מקום אבל באותו מקום עצמו פשיטא דיצא. וה"ה להבדלה כדפרי' וכ"ש דביין קידוש יצא לדידן דקיימא לן דאין קידוש אלא במקום סעודה:
תשב"ץ קטן · סימן שכ״ב, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.