בישיבה תוקע ג' פעמים קשר"ק ג"פ קש"ק וג' פעמים קר"ק ובמלכיות תוקע קשר"ק פעם אחת. ואז יש לומר ומקשיב קול תרועתנו כי מסתמא יש להם תרועה אם התרועה עצמה היא טובה או הג' שברים עולים לתרועה אחת ובזכרונות תוקע קש"ק פעם אחת ובשופרות תוקע קר"ק פעם אחת. ואז יש לומר ומקשיב לקול תקיעתנו בשניהם כי שמא הג' שברים אינם עולים לתרועה טובה ותרועה עצמה טובה או שמא איפכא כי אין אנו יודעים אמיה דסיסרא אי ילולי יליל זהו במהרה זה אחר זה או גנוחי גנח זהו באריכות. לכך אינו אומר בזכרונות ובשופרות לקול תרועתנו [זהו מנהג הכתוב במחזור ויטרי. אבל קשה לר"ת דא"כ סותרים זה את זה לכך תיקן ר"ת לתקוע בכל פעם קשר"ק קש"ק קר"ק לאפוקי נפשיה מפלוגתא. ע"כ]:
תשב"ץ קטן · סימן קי״ט, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך תשב"ץ קטן, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.