(ב"י בשם רשב"א) בכל מקום שנזכר לעיל דמהני טב"ע היינו דוקא בחתיכה ששבעתה העין היטב מעיקרו ודקדק בראייתו דאל"כ לפעמים העין משקר וסבור שהוא זה ואינו (ב"י בשם הג"מ) ואפי' ע"ה נאמן בט"ע זה דלא חשיד להאכיל איסור ונ"ל דה"ה אשה נמי מהימנא כההיא (דסעיף ח') כיון דמדאורייתא א"צ לט"ע שלה אבל בההיא (דסעיף י') וי"ב דמדינא בעינן ט"ע אין להאמין אשה דדעתה קלה ואומר' בדדמי וקטן אין להאמינו בט"ע באסורין:
שמלה חדשה · סימן ס״ג, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.