שמלה חדשה · סימן ד׳, ג׳

אם לא שמענוהו חושב בשחיטה כלום רק אחר השחיטה אמר שדעתו לזרוק הדם לע"ז או להקטיר לע"ז (ש"ך ופר"ח בשם רוב הפוסקים) אע"פ שלא קיים מחשבתו ולא זרק כלום מ"מ הואיל ופקר לומר כן חיישינן שמא לשם זה שחטה וה"ז אסורה בהנאה מספק ולא ביארו לנו רבותינו גבול בזה אם אומר כן אחר שחיטה סמוך או מופלג ועד כמה לכן נ"ל דכל זמן שהדם או החלב קיים בידו והוא אומר שדעתו לזרקו או להקטירו לע"ז חיישי' למפרע על השחיטה (הסכמת כל הפוסקים) וכ"ש אם זרק מדמה או הקטיר מחלבה אחר כך לע"ז דנאסרה למפרע מחששא הנזכר אבל אם השוחט לא חשב כלום (ר"ן ויש"ש) ובא אחר וזרק דמה או הקטיר חלבה לע"ז לא נאסרה הבהמה כ"א אותו מקצת הדם שזרק או חלב שהקטיר מטעם תקרובות וה"ה אפילו אם השוחט בעצמו חשב אח"כ לזרוק או אפילו זרק ובשעת שחיטה שמענו שאמר בפי' ששוחט לשם המצוה שציוונו אלהינו בתורתו לישראל ולא לשם דבר אחר או אומר ששוחט לצורכו שלא לשם כוונה כלל באופן שאין לפרש דבורו לע"ז ה"ז כשירה: