שמלה חדשה · סימן ל״ט, ס״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

היכא דנדבק' הריא' או נסרכה במקום דלא מהני סתימה כגון מגב אונא לדופן נגד אומא או משאר מקומות הריא' בין מבחוץ ובין מבפנים לדופן אפי' נגד האונא יש להסתפק אם סרכא זו מריאה באה וטריפ' שהרי אין זה סתימה או מדופן בא די"ל שהי' בדופן איזהו מכה ומחמת לחות זה קלטה הריאה אצל' או יצא סרכ' ממנו ונאחזה בריא' ולכן מפרקינן הריא' מהדופן ורואים אם יש מכה בדופן שם תלינן הריעותא בדופן וכשיר' ואפי' גם בריא' יש צמחים סביבות הסרכ' או הדיבוק תלינן דמחמ' המכה של דופן עלו צמחי' אלו שכן דרך המכ' להעלות צמחים נגדו וא"ל איפכא דלמא מכה שבדופן מחמת צמחים שבריא' דאין דרך הדופן להתקלקל מחמת ריעותא שבריא' ונ"ל דה"ה שאר ריעות' בריא' במקום הסרכ' כל דאפשר לתלותו במכת הדופן אבל מה שאין דרך להיות בריאה מחמת הדופן כגון שנתרוקן הבשר שם דאפי' מחזיק פחות מרביעית וכדומ' שאין סברא לתלותו במכת הדופן אין להקל ואם אין מ"ב אע"ג דבריא' נמי ליכא ריעות' טריפ' דמסתברא לתלות הסרכא בריא' דעלולה לכך:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.