כבר נתבאר לעיל (סעיף י"ד) שדבוקה ממש וסירכא עבה ורחבה מאד וסירכ' דקה כחוט השערה הכל א' הוא לכל דיני סרכות המבוארים בסי' זה ומ"מ כתבו כמה רבוותא דדוקא סרכא שרירא אבל מה שנפסק בהכנסת יד הבודק בנחת לבדוק ולא נודע מקומו איה זה לא הוי כ"א ריר בעלמא וכשרה ואם נפסק והוציאו הריאה ונמצא ראש א' בריאה או בדופן או במ"א כיון שהרגיש שהיתה מחוברת אע"פ שנפסקה מחמת ידו עדיין לא יצאה מכלל סירכא דדוקא כשלא היה בה כח להתחזק אפי' באחת מקצוותיה ה"ל רירא בעלמא לא בענין אחר ואין לנהוג קולא זו כ"א בבהמת ישראל ובבודק כשר וירא את ה' מרבים שיש לסמוך עליו שלא הכניס בכח:
שמלה חדשה · סימן ל״ט, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.