שמלה חדשה · סימן ל״ט, כ״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

סירכא היוצא מהריאה בכל מקום שהיא והיא תלויה שאינה דבוקה לשום מקום כשרה אפילו אינה עוברת ע"י מיעוך ומשמוש לא מיבעיא לטעם השני שבסעיף ז' שאיסור סרכות של"כ משום שסופו לינתק וליפסק שכיון שעדיין לא נסרך לשום מקום אין סופו לינקב אלא אפילו לטעם הראשון והג' דשם דס"ל אין סירכא בלא נקב הכא מוכחא מלתא דאינו כי אם הפשטת ליחה ומש"ה לא היה בה כח להסתרך למקום אחר דסרכא גמורה דרכה להסתרך גם בקצה הב' ולפעמים יש כמין קרום רחב הנקלף מהריאה ותלויה גם זה בכלל סירכא תלויה ונ"ל דהא סרים סירכא מינה ובה כמ"ש לקמן (סעיף ל"א) יש להחמיר גם בהא ונ"ל דאפילו כמה סרכות תלויות בה יש להכשיר בכל מקום שהן ואם הסרכא תלויה מתנפחת על ידי נפיחת הריאה טריפה שוודאי נקובה והרוח בא דרך נקב לתוך הסירכא וכן אם יש דם בתוך הסירכא ודאי ניקבה הריאה דדם זה מנין ופשוט דלא מהני מיעוך ומשמוש בכל אלה גם אם יש ריעותא בדופן נגד התלויה שנראה שמשם ניתקת הצד הב' דהסירכא דינה בדין דבוקה לאותו מקום וכן אם יש מכה בדופן נגדה אמרינן מסתמא נתפרקה ממנה ודינו כדין נסרכה למכה שבדופן שיתבאר אי"ה לקמן (סעיף ס"ג) ונ"ל דדופן לאו דוקא וה"ה לכל מקום שיש בו ריעותא או מכה כגון כל הני שנחשבו (סעיף כ"ד) והוא נגד התלויה חיישינן דנתפרקו משם עוד נ"ל דלאו דוקא מכח גמור' אלא אפי' שינוי לריעותא כגון בחרות שחורות וכדומה הוי מכח לענין זה וחיישינן שאותו מקום הרעוע רך הוא וניתקה משם אם היא נגד התלויה בין בדופן בין בשאר מקומות (הג"ה אם יש מכה בדופן כגון נשבר הצלע וכה"ג נגד כל ריעותא הכשרה בריאה אין זה תר"ל וכשר זולת בניקב או נגלד קרום העליון כמו שנתבאר לעיל (ר"ס ל"ו) ונגד אודם בריאה שנתבאר לעיל (סי' לח) ותלויה נגר נשבר הצלע שנתבאר כאן דדינו כדבוקה ועכ"פ מהני ביה מיעוך ומשמוש וה"ה בסרכא דבוקה לדופן בין יש מכה בדופן בין שאין מ"ב שרי ע"י מיעוך ומשמוש עוד נ"ל דבהמה שנשבר הצלע שלה ונתרפאה ואחר שעברו י"ב חודש מיום שנתרפאה נשחטה ונמצא סירכא דבוקה למקום השבירה או סרכא תלויה נגד מקום השבירה אפ"ה טריפה ולענין החלב יבואר אי"ה (בסוף סימן זה עיין שם):
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.