בדיקה זו היינו שיכניס הבודק ידו לפנים בנחת וימשש בכל חלקי הריאה במתון וישוב הדעת להרגיש אם אין בה חסר או חליף או סרכות וכל שאר טריפות התלוים בריאה ובודק זה צריך שיהי' מומחה לא מיבעיא שצריך לחיות בקי בכל דיני בדיקות הריאה אלא גם צריך שיהיה בקי ביד ובהרגש ויודע כל צורת הריאה ומקומה ודרך הנחתה בתוך הבע"ח וכשבודק בפנים ומרגיש שאין בה טריפות א"צ יותר ויש מקומות נוהגין להוציא אח"כ הריאה ולנפח אותה כי יותר יש לראות בה כשהיא נפוחה והיכא דנהוג כן (לבוש) אין לשנות ונ"ל דבאותן מקומות אם לא נפח במזיד דינו כלא בדק במזיד שנתבאר סעיף שלפני זה ונ"ל דאפי' במקומות דלא נהוג לנפוח מ"מ יש להוציא הריאה אחר בדיקת פנים כדי לבודק' במראות עין ויש גדולים שגזרו חרם על הבודקים שבמקומם ע"ז ולא יסמוך על בדיקת פנים לחוד כ"א בודק שהורגל היטב מכמה שנים בקהלה שהבדיקה שכיח שם יום יום וכן ראיתי נוהגין:
שמלה חדשה · סימן ל״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
