שמלה חדשה · סימן ל״ז, ל׳

לא מצינו בועא מטרפת כ"א בריאה אבל בכל שאר מקומות אע"פ שנקיבתן במשהו אין טריפות בועא שייך בהם ומ"מ צריך לפתוח הבועא אפי' אין שם כ"א אחת ולבדוק אם הבשר תחתיו שלם בלא לקותא או נקב ולא דמי לריאה דא"צ לפתוח בועות יחידות משום דבריאה שכיחי בועות כשירות אפי' ע"ג בשר בריא משא"כ במקומות אחרים אין דרך להיות שם כועא וכדמשכחינן לה במקום שהנקב פוסל צריך בדיקה ומ"מ נ"ל דאי לא פתח ובדק כשירה רק דאי איתרעי כ"כ דאיכא בועות הרבה תכופין וכן בדקים של תרנגולים היושבים על הביצים להוציא אפרוחין שחלושין מאד ונמצא בועא בהא יש להטריף בדלא בדק ולענין סירכא בשאר מקומות חוץ מריאה (עי' סי' ל"ט סעיף ע"א ור"ס מ"ב וס"ס מ"א ומ"ו) (הג"ה נבאר כאן דיני תר"ל השייכים לסי' זה. בועא הוי ריעותא כמבואר לעיל (סעיף ב') אכן בועא במ"ז במקומות שמכשירין סמיכי במ"ז יכול לסמוך בה"מ ולומר דלא הוי תר"ל. ריעותא ובועא המלאה רוח לא חשיב שם ריעותא אפי' באין ה"מ אבל במקומות שאוסרין סמיכי בכל בועא נחשבין ריעותא ואפי' במקומות שמכשירין סמיכי בהנך בועי דמ"ז או רוח מ"מ מיחשב ריעותא כל דהו כמו טינרי שיתבאר דינה אי"ה בסמוך וכן בנגלד רוב הריאה אסור גם בהא ודין בועא על גבשושית שנזכר (בסעיף ד') ביארנו לעיל (ס"ס ל"ה) ודין בועא על הקמט שנזכר (בסע"ה) ביארנו לעיל (ס"ס ל"ו) ודין בועא על יתרת בדרי או מקמא שנזכר (בסע"ה) ביארנו בס"ד (לעיל ס"ס ל"ה) באורך ע"ש. בועא שיש בתוכו תולע אי ליכא נקב בבועא רק כשפתחו הבועא נמצא תולע בתוכה ודאי כשר ואם יש נקב בבועא אם התולע מקצתו בנקב ומקצתו חוץ לנקב נמי כשר ואם התולע אינו בתוך הנקב רק על הריאה הוי תר"ל. טרם אבאר יתר דיני תר"ל השייכים לסי' זה ראיתי לכתוב הכללים של תר"ל. ראשונה כל מלתא דמצינו פלוגתא בש"ס או בפוסקים מיקרי ריעותא כיון דיש לה מטריפין אכן יש דברים שיצאו מן הכלל הזה דלפעמים אף שיש פלוגתא אינו ריעותא ופעמים אף שאין פלוגתא הוי ריעותא. שנית תר"ל הוי בין בעומדין זו על גב זו בין עומדין זו אצל זו אכן אם יש ביניהם הפרש כל שהוא כל שרואין שהריאה בריאה ביניהם לא הוי תר"ל וכשר. שלישית תר"ל לא הוי אלא אם כל הריעותא משם אחר כמו בועא וסירכא אבל משם א' לא הוי תר"ל וכשר. הרביעי ספק תר"ל כשר ודוקא ספיקא דפלוגתא או ספק אחר אבל אם נסתפק לו בדבר א' אי מיקרי ריעותא הוי ספק חסרון ידיעה דאם הוא אינו יודע להכריע יכריע מי שדעתו שלימה. החמישי צריך שתדע כי כל שינוי שנמצא בריאה מה שאין מטריף הבהמה יש בהם ארבעה דברים חלוקים. יש שנקראים ריעותא גמורה ויש שנקראים ריעותא סתם ויש שנקראים ריעותא כל דהו ויש שאפי' ריעותא כל דהוא לא הוי ודיניהם כך הוא כי ריעותא גמורה אפי' בהצטרפה עם ריעותא כ"ד טריפה וסתם ריעותא אינה מצטרפת להטריף אלא עם ריעותא ולא בהדי ריעותא כ"ד ומכ"ש ב' ריעותות כ"ד אינם מטריפין ומה שאינו אפי' ריעותא כ"ד אינו מטריף אפי' בהדי ריעותא גמורה אכן מעט הם מה שאינו נקרא אפי' ריעותא כ"ד והוא רק בדברים שכתבנו כך בהדיא ולא זולת. הששי ב' לריעותא לא הוי אלא היכא ששניהם מעידים עדות מכוונות או שיש נקב או שסופו לינקב וכה"ג ולא בענין אחר. השביעי כל שיש הפרש בין שתי הריעותות אלא שבמקום המבדיל ביניהם יש דבר שאינו אלא ריעותא כ"ד או שאינו ריעותא כלל אבל אין הריאה בריאה ממש ביניהם אם ליכא למיתלי שאותה השינוי הוא קצה וסוף מאחת מהריעותות או שראוי להסתפק בו לא הוי תר"ל אבל אי מסתבר למיתלי השינוי ההוא באחת מהריעותות תלינין ביה והוי תר"ל הסמוכים זה לזה. ואחרי שביארתי שבעה כללים אלו אחזור לדיני תר"ל. בועא שמתלבנת מלמטה ע"י נפיחה ולמעלה אינה מתלבנת כשירה אם אין ריעותא אחרת עליה ולא אצלה. אכן אם אפי' בלי נפיחה יש לה מלמטה מראה ריאה תלוי בראות העין אם למראית עיני הבקיאים הכל הוא מהבועא וכשהיתה מתרפאת הבועא לא היה נשאר שום גבשושית כשירה ואם לאו הוי בועא על גבשושית דהוי תר"ל. ואם יש להסתפק בזה צריך לאכנופי לכל הבקיאים ואם יסכימו כולם שא"א לשום בקי להכיר ולהבחין דבר זה יש להכשירו. בועא שחוזרת ע"י נפיחה למראה ריאה ממש שדומה מראיתה למראית כל בשר הריאה אע"פ שעדיין גבוה מבשר הריאה אינה ריעותא ולכן אם יש עליה סירכא תלויה או שאר ריעותא כשר ומ"מ ריעותא כ"ד הוי כמו טינרי שיתבאר דינה אי"ה בועא שיש אצלה ריעותא אחרת באופן דהוי תר"ל וחצי התחתון מהבועא חוזרת למראה ריאה ע"י נפיחה אין זה מפסיק בין הריעותות והוי תר"ל טיגרי הוי ריעותא כ"ד תרי בועי דסמיכי אפי' במקום שנתבאר לעיל (סעיף ו) דכשר מ"מ פשט דהוי ריעותא ומצטרף לתר"ל דלא גרע מבועא יחידית ולא עוד אלא אפי' סמיכי במים זכים במקומות שמכשירים מ"ז מ"מ הוי ריעותא ואם יוצא סירכא תלויה באחת מהן או אצל אחת מהן או שאר ריעותא טריפה וכן הדין במלאות רוח. מורסא דינה כטינרי דלא הוי רק ריעותא כל דהו כמו שנתבאר לעיל (סעיף ד'). בועא יחידית במים זכים במקומות שמכשירין סמיכי במ"ז שביארנו לעיל דבה"מ אינו נחשב ריעותא היינו דוקא כשבדק וראה הסימנים שנתבארו לעיל (סעיף ח') אבל אם לא בדק אע"פ שטעם המים וראה שהם מ"ז נחשב עכ"פ ריעותא. תרי טינרי דסמיכי או תרי מורסא דסמיכי אינם נחשבים רק ריעותא כ"ד כמו טינרי או מורסא יחידית. וכן בועא ומורסא דסמיכי אין דינה רק בבועא יחידית ואם הוא מ"ז לא הוי ריעותא בה"מ ובמלא רוח אף באין ה"מ. מיהו בועא הנחשבת ריעותא וסמוכה למורסא אזי אם יש עוד ריעותא אצל המורסא הוי תר"ל ואין מקו' המורסא נחשב הפסק אבל אם בין הבועא והמורס' יש הפרש כל שהוא לא הוי תר"ל. תרי בועי דסמיכי ועלה עליהן או על א' מהן מראה ריאה ועדיין גבוהים מבשר הריאה ורחוקים בשורשם ב' שערות ונגעי אהדדי שהכשרנו כה"ג לעיל (בסעיף י') מסתברא לי דהוי ריעותא ואפי' מ"ז בהם כיון דסמיכי טריפה מדין התלמוד קשה מאוד להוציאו מתורת ריעותא כל שיש איזה ה"א להטריף לכן גם בה"ג הוי תר"ל ואפי' במלאין רוח בועא וטינרי דסמיכי שנתבאר לעיל (בסעיף י"א) באופן שהבהמה כשירה מ"מ נ"ל דהוי ריעותא ואפי' במ"ז ובין שיש עוד ריעותא סמוך להבועא בין סמוך להטינרי הוי תר"ל מיהו המקיל בהפסד גדול בבועא במ"ז הסמוכה לטינרי ובעבר השני של הטינרי יש עוד ריעותא אין מוחין בידו והיינו במקומות שמכשירין סמיכי במ"ז אבל בבועא מוגלא אפילו מים זכים במקומות שאוסרים סמיכי במים זכים אין להקל כלל. וכן אם הריעותא אצל הבועא אין להקל אפילו במים זכים במקומות שמכשירים סמיכי במים זכים טינרי שלא בדקה אם יש בה טפה של ליחה ויש עליה או סמוך לה עוד ריעותא נראה לי דבמקומות שאוסרים סמיכי במים זכים ה"ל ריעותא אבל במקומות שמכשירים סמיכי במים זכים יש להכשירה אף באין ה"מ אך אם קרעה במזיד אסור לדידיה כדין מבטל במזיד איסור דרבנן כדרך שנתבאר לעיל (סעיף כ"ג) אכן זהו דוקא שראה עכ"פ במשמוש היד שהוא טינרי אז יש להקל כשלא בדק וכאמור אבל אם לא משמשה בידים לא יצא מחזקת בועא אף שמראיתו כמראה טינרי כי לפעמים בועא וטינרי מראיהן שוה בועא אחת דמיתחזיא כתרתי כל מקום שהיא כשרה כמבואר (בסעיף י"ג) אזי דינה לענין ריעותא כבועא יחידית ונ"מ למ"ז או מלא רוח בועא באונא עליונה של ימין במקום דכשר שם יתרת מגבא שמבואר לעיל (סעיף ט"ו) בהג"ה דאפילו מ"ז אין כשר רק בה"מ הוי ריעותא ואפילו במלא רוח ובמקומות שיש שם פלוגתא אם יתרת מותר שמבואר לעיל (סעיף טו) בהג"ה להכשיר בועא אף באין ה"מ לכן אם שם בועא במ"ז לא הוי ריעותא בה"מ ובמלא רוח אף באין ה"מ ובאותה האונא במקום שמתחכך בגרגרת כשעומד שם בועא במ"ז או מלא רוח הוי ריעותא אפילו בה"מ וכשעומדת בועא במ"ז או מלא רוח סמוך למקום שראוי להיות שם חריץ ונכנס קצתה תוך החריץ או שכולה תוך החריץ אע"ג שהכשרנוה לעיל (סעיף ט"ו) מ"מ ה"ל ריעותא ומצטרף לתר"ל ובכל דינים אלו אם עולה על הבועא מראה ריאה אף שעדיין גבוה מבשר הריאה לא הוי ריעותא דין זה נגד זה שנתבאר לעיל (סעיף י"ז) כל מה שהכשרנו שם אינו נקרא ריעותא מצד שהם זנ"ז אלא דין הבועא כבועא יחידית ונ"מ לענין מלא רוח או מים זכים וכן בועא בשיפולי כל שיש חוט בשר מקיף באופנים שנתבאר לעיל שהבהמה כשירה אין דינה רק כמו שאר בועא יחידית לענין מלא רוח או מים זכים אכל כשאין חוט בשר מקיף והוא מלא רוח או מ"ז אפילו במקומות שנתבאר לעיל (סעיף כ"ב) דכשר מ"מ הוי ריעותא כיון דביש מקומות מטריפין להו אכן מה שנתבאר לעיל (בסעיף כ"ג) כשלא ראו קודם שנחתכה אם היה חוט בשר מקיף אין להתיר אלא לצורך גדול אעפ"כ אם הוא מלא רוח או מ"ז במקומות שמכשירין להו בסמיכי אינם נחשבים ריעותא כיון שיש לספק שמא היה חוט מקיף הוי ספק תר"ל דכשר כמו שנתבאר למעלה בכלל הרביעי ע"ש וכן מה שנתבאר לעיל (בסעיף כ"ד) בהכחשת תרי ותרי אם היח חוט מקיף להכשיר נ"ל גם כן דבמ"ז או מלא רוח במקומות שמכשירין יש להורות במקום הפסד דלא הוי ריעותא כיון דמכחישין זא"ז הוי כמו בגוף המעשה והוי ספק תר"ל וכן בועא מעל"ע באופן שנתבאר לעיל (סעיף כ"ה) להכשיר אין דינה רק כשאר בועא יחידית ונ"מ לענין מלא רוח או מ"ז אבל במקומות שמכשירין במ"ז או מלא רוח כמו שנתבאר לעיל (סעיף כ"ו) מ"מ הוי ריעותא כיון דביש מקומות מטריפין להו אכן כשלא בדק אי שפכי להדדי ואין רגלים לדבר דכה"ג נתבאר לעיל (סעיף כ"ה) דכשר אזי אם הוא מ"ז במקומות שמכשירין יש להורות דלא הוי ריעותא דהוי ספק תר"ל וכן בהכחשה הכל כמו שנתבאר לענין שיפולת טינרי או מורסא מעל"ע דינה רק כטינרי ומורסא דעלמא וכן טינרי או מורסא בשיפולי. בועא בשיפולי מעל"ע שעלה עליהם מראה ריאה ועדיין הם גבוהים וכן בועא מעל"ע שמצד א' בועא ומצד השני טינרי נ"ל שדינם כך שיפולי שעלה עליה מראה ריאה אינה ריעותא. אבל בועא מעל"ע שעלה עליה מראה ריאה או שצדה א' בועא וצדה א' טינרי ה"ל ריעותא. ודרך כלל דע שבכל מלתא שאין אנו מכשירין אלא בהפסד מרובה ה"ל ריעות' ומצטרף הוא לתר"ל. בועא במקום סמפונות שכנגדו מעבר השני למטה ממקום סמפונות שנתבאר (בסעיף כ"ז) דיש להכשיר נ"ל דאין דינה רק כשאר בועא יחידית ונ"מ לענין מלא רוח או מ"ז. בועא מעל"ע במקום החריץ של העינוניתא ה"ל ריעותא ככל בועא מעל"ע כיון שלא הכשרנוה למעלה (בסעיף כ"ח) אלא בה"מ כבר אמרנו דכל כה"ג מצטרף לתר"ל):