שמלה חדשה · סימן ל״ו, ח׳

כבר ביארנו בס"ד בסי' כ"ח שכשנשחטה כראוי בחזקת היתר עומדת ולכן אם בא זאב או כלב וכדומ' מבעלי חיים ששיניהם חדים ועלולים לנקוב ונטל הריאה והחזירה והרי היא נקובה ומקודם נבדקה הריאה מן הנקבים ל"ח שמא נקב זה מעיקרא הי' בו רק תולין שהוא נקבה בשיניו ואפי' יש כמה נקבים שלא במקום השיניים מ"מ תולין בו ואומרים שגלגל הריאה בפיו ממקום למקום ונ"ל דאפילו החזירה לפנינו ואין נקב במקום שאוחז בשינים ויש נקבים במקום אחר מ"מ תלינן בו הואיל ועלול לנקוב אמרינן דעתה רפויים הם בפיו ומקודם זה אחז בכח יותר במקום הנקבים עד שניקב בשיניו. ונראה לי דאפי' נתייחד אצל הריאה זאב או כלב כל שלא ראינו שנטלה אין תולין וטריפה מספק ואם נטלה עכו"ם והחזירה נקובה אין לתלות בו דלמה לו לנקבה אבל אם ידוע שנקבה העכו"ם רק דלא ידעינן כמה תלינן בו כל הנקבים וכשרה (נ"ל דזה דוקא בה"מ או בגדיים וטלאים או שכבר נבדקה מסירכות ולא נבדקה מנקבים וחלוק דין עכו"ם מדין זאב (עוד נ"ל דהא דלא תלינן בנכרי אא"כ שעשה נקבים היינו דוקא היכא שעדיין לא נבדקה הריאה מסירכות ואז אסור אפי' בה"מ או בגדיים וטלאים מחמת הנקבים שאנו רואין עתה ולא שרינן אא"כ עשה העכו"ם איזה נקבים אבל אם נבדק הריאה בפנים ואין שום סירכות ואחר כך לקחה עכו"ם והחזירה נקובה כשר בכל גווני אף בלי ה"מ ותלינן שהנכרי עשה הנקבים ואפילו בבהמה גדולה מיהו אם הנכרי היה מתעסק על פי הישראל במלאכת הריאה להוציאה וכה"ג ונמצאו בידו הנקבים בשעה שעוסק בה יש להסתפק אי תלינן היכא שלא נודע אם עשה בה נקבים אם לא היכא שדרכו למשמש בכח דתלינן במשמוש על הדרך שיתבאר אי"ה בסעי' ט' כן נ"ל):