עוד נראה לי דלא מהני הכא שיקרע הקרום וימצא מוגלא או ישים רוק במקום הקרע כדלעיל גבי אטום (סעיף כ"ב) דהתם בעי' רק שיהיה חיות במקום האטום ולא יובש אבל הכא אפי' לא הוי צמקה כי אם אטומה מחמת מוגלא בעינן שתהי' המוגלא עתידה לצאת בחייה ותוכל להניף על הלב וכיון שלא יצאה על ידי פושרין ומשמוש גם כחייה לא היתה יכולה לצאת ובטל' ממלאכתה ואינו חוזר והוה ליה כחסרה אונא עוד נראה לי דרוב האונא או רוב אומא ככולה כדקיימא לן בכל התורה רובה ככולה אפי' נשאר בהאי מיעוט כט"ד לא מהני כיון דמתחלה לא נבראת כך קטנה (צמקה הורדא רובא ונשאר כט"ר בשורש שלה קיים נ"ל להתיר בה"מ אף אם ראינו שאירע לה בידי אדם כשיש ספק אם נעשה בידי אדם או בי"ש יש להתיר אף בלי ה"מ וכ"ז כשנשאר כט"ד אבל אם לא נשאר כט"ד אזי בידוע שנעשה בידי אדם יש להטריף אף בה"מ ובספק יש להכשיר בה"מ עכ"פ מיהו אם צמקה אונא שלימה אף שנשאר כט"ד ואף שאין נודע אם בא בידי אדם או בידי שמים אין להתיר אף בה"מ):
שמלה חדשה · סימן ל״ו, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
