והיאך יודע אם בידי שמים בא לה או בידי אדם דדבר רחוק הוא שיוודע שמעולם לא אירע בבהמה זו שום ריעותא על ידי אדם כי אם בידי שמים או איפכא בודקין את הריאה כמבואר למטה בעזרת השם ובדורותינו אין לנו לסמוך על בדיקתינו דשמא לא נכוון כהוגן בכל פרטי הבדיקה ואפי' אירע שבדקה ובריא טריפ' דיעבר מספיקא מיהו אי אירע שבדקה ובריא בשעה או בשתים נ"ל דכשר אפי' האידנא) ולכן אין להכשיר שום צמיקת הריאה על ידי בדיקה כ"א כשנראה לנו בלא"ה שבא לה ע"י שמים כגון שנודע ששמעה קול רעם ונבהלה ונרתעה לאחורי' כדרך בהמות הנבהלות ולא ראינו סבה אחרת אע"ג דמ"מ יש לחוש שמא אירע לה ע"י אדם בלא ראו' מ"מ הואיל ורגלי' לדבר סמכי' על הבדיק' דהיינו שמניחין הריאה לתוך כלי שבו מים פושרין (וע"ל סעיף ג') היאך הם תהי' שם רק מעל"ע רצופין ולא יותר וצריך שכל המעת לעת יהיו המים פושרין (שלא יתקררו מעצמן) והיכא דבדק בפושרין שהיו פושרין כל מעל"ע ולא בריא אף דבריא אחר מעל"ע הוי ודאי טריפה ואם בדק בחמין ובריא תוך מעל"ע ה"ז ספק טריפה ואם לא בריין עד אחר מעל"ע או לא בריין כלל ה"ז ודאי טריפה ואם בדק בקרים בין דבריא תוך מעל"ע בין בריא אחר מעל"ע בין לא בריא כלל ה"ז ספק טריפה ואם בדק בפושרין ולא היו פושרין כל מעל"ע שנתקרר תוך המעל"ע דינו כאלו בדקו בקרים מתחלתן ונ"ל שא"צ שתהא פי הקנה לחוץ אלא אפי' יבואו המים לתוכה אינו מזיק אם עי"ז תחזר להיות ככל שאר ריאות ודאי בידי שמים הוא וכשירה [קלג] והריאה טריפה כמ"ש (לקמן סי' ס"ט) ואם עדיין נשאר בה קצת צימוק טריפה ונראה לי שצריך שתחזור מאליה ולא על ידי משמוש ומיעוך (והיכא דלא הדרא בריא בפושרין כל מעל"ע באופן שנתבאר תחלה דהוי ודאי טריפה אף אם אח"כ בריא ע"י מיעוך לא מהני והוי ודאי טריפה כדמעיקרא אבל אם קודם שבדקה בריא ע"י מיעוך ה"ז ספק טריפה או אם בדקה באופן שנתבאר תחלה דאי לא בריא הוי ספק טריפה אזי אם בריא אח"כ ע"י מיעוך ה"ז ספק טריפה כדמעיקרא) ופשוט דאם באה במים חמים או קרים זמן מה ועדיין לא נבדקה בפושרין כמבואר לא מהני לה שום בדיק' ולכתחלה תהיה הבדיקה בקיץ בכלים המקררים ובמים שהתחילו להיות פושרין מקרירתם כדי שישארו פושרין כל מעל"ע (ושלא יחוממו יותר מדאי (תב"ש סק"ע)) ובחורף איפכא כדי שלא יתקררו ויצאו מגדר פושרין להיות קרים אבל בדיעבד כל שנזהר בהם להיותם פושרין כל מעל"ע ה"ל בדיקה ואין הכלי מעכב:
שמלה חדשה · סימן ל״ו, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
