שמלה חדשה · סימן ל״ה, מ״ו

נבאר כאן דיני תרתי לריעותא השייכים לסי' זה. יתרת בדרי דאוני אם עומד עליו שום ריעותא אשר מצטרף לתר"ל כשר כי אין יתרת בדרי ריעותא כלל וכשר מיהו סירכא שלא כסדרן מתוך יתרת בדרי שאנו מתירין כל סירכא של"כ ע"י מיעוך בכה"ג לא מהני מיעוך ומשמוש וטריפה אכן זהו דוקא כשידענו בבירור ששני האונות הסרוכים להדדי בשלא כסדרן הם הם היתרים דהיינו שחיותן נחלק וזה באופן שאגיד היכא שיש דרך משל בימין ד' אונות וכולם שוים ואין שינוי לגריעותא בא' מהם אזי אין טריפה אא"כ יש ג' סרכות של"כ דהיינו אונא ראשונה לשניה ושניה לשלישית ושלישית לרביעית אבל בסירכא חדא או ב' סירכות כשר ע"י מיעוך ואם יש בא' מהם שינוי לגריעותא כגון שאין לה סמפון או סי' דקטנות אז מהני תמיד מיעוך אפי' בג' סירכות והיכא דיש ה' אונות בימין אז אם יש שני סירכות טריפה אבל בחד סירכא כשר ואפי' בשנים זימנין דכשירה כגון שנסרכה השניה לשלישית ושלישית לרביעית אבל כל שאר ב' סירכות טריפה בהם וכשיש בימין שש אונות אז אפי' בסירכא א' טריפה וכן כשיש בשמאל ד' אונות טריפה בחד סירכא ובשיש בשמאל ג' אונות כשר בחד סירכא ובשנים טריפה ועל דרך זה תבין בכל אופני הסירכות היכא שנסרכות אונות שאינם זו אצל זו כגון ראשונה לשלישית וכה"ג הכל דינם על הדרך שנתבאר והיכא שסירכא דבוקה יוצאה מתוך יתרת בדרי למטה מחציין ויש חלון או בין אונא לאומא בלי חלון למטה מחציין ואין ה"מ בעי מיעוך וכה"מ יש להקל בלי מיעוך ואם בין אונא לאומא למטה מחציין ויש חלון נכון להצריך מיעוך אף בה"מ ובדיעבד שלא נתמעך יש להקל בה"מ וכ"ז לא מיירי אלא כשהיתרת בפ' אמצעי של גודל אבל אם היא פחות מזה לא מיחשב יתרת ומהני מיעוך תמיד כסירכא היוצאת ממנו אלא שאין מציאות לדין זה רק בחמשה אונות בימין או ד' בשמאל ויתרת מקמא שיוצא' ממנה סירכא לאיזה מקום דהוי שלא כסדרן פשיטא דלא מהני מיעוך וטריפה ואפי' סירכא תלויה או בועא או שאר ריעותה העומדים על יתרת מקמא נ"ל להטריף ומ"מ סירכא תלויה שמתוך יתרת מקמא ועוברת ע"י מיעוך ומשמוש אי סירכא ממקום למקום יוצא מתוך יתרת מקמא ועוברת במיעוך נ"ל להכשיר לכן טינרי היוצא מתוך יתרת מקמא נ"ל להכשיר ג"כ ובועא במים זכים העומדת על י"מ אין נ"ל להכשיר אף במקומות שמכשירים י"מ ואין להקל כ"א בתערובות וכה"ג שיש עוד צד היתר כל דהו יש להקל אכן כל מה שאסרנו בזה ביוצא מתוך י"מ היינו היכא שהוא כפרק אמצעי של אגודל אחר נפוחה אבל אם הוא פחות אף אם הוא כצפורן ל"מ ואף אם יוצא מתוך סירכא דבוקה ג"כ כשר מיהו אע"פ שאסרנו סירכא תלויה מתוך י"מ מ"מ אם ב' אונות י"מ נסרכו להדדי למטה מחציין בלי חלון כשר אלא דצריך לזה אסיפת בקיאים לראות במקום שאין הלב שוכב ודוחק אבל מ"מ אם א' עומד קרוב לורדא ונסרכו אפי' בכה"ג או ב' ורדות בשורש א' ונסרכו להדדי בכה"ג טריפה משום דשם הלב שוכב עליהן ודוחקן ויתרת מקמא העומדת ביתרת בדרי נ"ל להכשיר היכא שיש בימין ג' אונות ובשמאל ד' אונות וא' מאונות השמאלים צמקה כולה או רובה טריפה והיכא שיש יתרת בדרא גרידא רק שיש יתרת בימין או בשמאל וא' מהם צמקה כולה או רובה נ"ל ג"כ לאסור ומ"מ היכי שיש עוד צר להתיר נ"ל בהא דהמקיל לא הפסיד אמנם כשיש יתרת בדרי ויש בא' מהם שינוי לגריעותא עד שניכר שזו היתירה כגון מצד קטנות' או מצד שאין לה סמפון ואותו היתרת צמקה בהא נ"ל להכשיר וי"מ שצמק מקצתו ממנו ולא רובו לדידן שמכשירים י"מ כשר גם בזה ומכ"ש ביתרת בדרי שצמק מקצתו שאין בו שום צד איסור אכן בי"מ שצמקה כולה או רובה טריפה ואף דביתרת בדרי כה"ג טריפה כתבתי דהיכי שיש עוד צד היתר המיקל לא הפסיד אבל בהא נ"ל דאין להקל עכ"פ מיהו אם היתרת מקמא אין לה סמפון או שהיא קטנה מאוד וצמקה כולה או רובה נ"ל להקל בה"מ עכ"פ חסר אונא והוכשרה ע"י סימנים המבוארי' בריש סי' זה אם יש שם בועא וכה"ג יש להכשיר ומיהו אם יש שם יתרת מקמא צ"ע ואפי' היכי דהוכשרה ע"י סדק ויש בועא או שאר ריעותא במקום חסדק לא מיקרי תר"ל זולת היכי דיש חשש בועא על הקמט שיתבאר (לקמן סי' ל"ז סעיף ט"ו) שאינו ענין לתר"ל ע"ש יתרת מגבה פחות מצפורן אגודל מיקרי ריעותא ואם יש עליו שום ריעותא הוי תר"ל כל מה שנתבאר (לעיל בסעיף י"ג) להכשיר נ"ל דלא מקרי ריעותא כלל מה שנתבאר (לעיל בסעיף ט"ו) ביתרת מגבה באונא עליונה דימין דכשר ע"ש. היכא דאינו כט"ד לא הוי ריעותא אבל אם הוא כט"ד אפי' כצפורן אגודל יש להסתפק בו קצת וכ"ז במקום דכשר שם לכ"ע אבל במקום דאיכא התם פלוגתא הוי ריעותא אפי' פחות מט"ד וכשיש שם עוד ריעותא טריפה אפי' עברו עליה יב"ח רק דהחלב של קודם ג' ימים מותר ויתרת מקמא באונא עליונה אם יש שם עוד ריעותא טריפה דוקא כשהי' כצפורן גודל גבשושית מגבא כצפורן גודל הוי ריעותא פחות מזה לא הוי ריעותא ומקמא אפי' יותר מפרק אגודל לא הוי ריעות' וגבשושי' באונא עליונה מקמא יש להסתפק בה אי הוי ריעותא אם הוא כט"ד פיצול מגבא לא מיקרי ריעותא ואפי' אם הפיצול קצר מהגומא שאנו מכשירין לעיל בה"מ אינו מצטרף לתר"ל פיצול מקמא פחות מט"ד שאנו מכשירין בה"מ מיקרי ריעותא ומצטרף חליף במקומות שהכשרנו לעיל נ"ל דלא מקרי ריעותא ב' ורדות במקומות ואופנים שנתבאר לעיל דכשר אי איכא בועא או שאר ריעותא בהדא מינייהו או בתרווייהו אסור וכ"ש אם יוצא מא' מהם סירכא הצריכה מיעוך טריפה אכן ב' ודדות בשורש א' ואפי' אם א' מהן הפוכה באופן שמכשירין כגון שהקטנה הפוכה כ"ז לא מקרי ריעותא כלל ואם עומד ריעותא אפי' על ההפוכה כשר בלי ה"מ וכן בריעותא דכיס כגון חסר כיס או יתיר כיס בכל אופנים שהכשרנו לעיל אינו מצטרף להדי שום ריעותא אף באין ה"מ וב' ורדות בשורש א' ונסרכו להדדי כתבנו לעיל ע"ש ורדא הפוכה (דלעיל סעיף למ"ד) מצטרף לתר"ל לענין דלא מהני י"ב חודש אם הורדא גדולה כאונא אחת ולא כסמוכ' לאומא שאנו מתירין זאת בה"מ (בסעיף ל"א) דינו לענין תר"ל כדין י"מ שנתבאר לעיל ורדא בדרי דאונא בין בימין בין בשמאל אינו נקרא ריעותא רק ריעותא כל דהו כמו יתרת בדרי וכל שנתבאר לעיל ביתרת בדרי כך הדין בזה אם חסר מקצת מן הורדא ונמצא החתיכה החסירה בימין או בשמאל שהכשרנו למעלה אם יש עליה איזה ריעותא דינו כדין ריעותא על יתרת מקמא דוקא אם הוא כפרק אמצעי של "אגודל מה שנתבאר (לעיל סעיף ל"ז) בנתפצלה הורדא להכשיר ע"י יב"ח היינו אפי' אם יש עוד ריעותא שם בנסרכו להדדי (עי' ס"ק קל"ב) מכל מה שנתבאר איזה הוי תר"ל ואיזו לא הוי ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה: