שמלה חדשה · סימן ל״ה, ג׳

חסר כיצד כגון שאין בה חמשה אונות וב' אומות ואפי' יש בה ארבע אונות והאחת רחבה כשני' ה"ל חסרה וטרפ' אבל אם יש היכר באחד מהם ששנים הם כגון שיש סדק במקום שדרכן להיות מפוצלות או מחמת סמפון דלכל אונא יש סמפון א' ולזה יש ב' סמפונות או שיש בימין ב' אונות ואומא ובצד האומא שאצל האונות יש סי' שהיא שם ארוכה ועבה כדרך אונא השלישית הסמוכה לאומא ובצדה הב' היא כשאר אומות והאמצעית היא כדרכה או שהאונא השני' הסמוכה עתה לאומא בצד סמיכתה יש סי' זה ובצד השני היא כשאר אונא אמצעית אפילו אין האונא גדולה כשנים רק שיהיה לאמצעי כט"ד שיתבאר שיעורו לקמן אי"ה ולסמוכה לאומא כט"ד וקצת יותר (ג) כמ"ש לקמן (בסימן כ"ו) או שיש סי' באומא בצד סמיכת' לאונא שהיא שם גבוהה מאונא שמאלית שכנגדה או שרחבה למעלה בצד סמיכת' בין ב' חודים ושיעור הרוחב ב' אצבעות בכבש בינוני וזה סי' שאונא נדבקה שם דאומ' דרכה במקום זה להיות לה רק חדוד א' כל א' מסימנים הללו הנזכרים משלים לחסרונה נ"ל דהיכא דיש סי' דארוכה ועבה באונא האמצעית בצד סמיכתה לאומא כמ"ש לעיל והצד השני שהיא כשאר אונא היא פחות מט"ד שיתבאר שיעורו לקמן טריפה ולא אמרי' כיון דיש בצדה א' סימן דארוכ' ועבה אין דבר מוכרח לומר דכל אותו מקום האורך ועב הוא אונא הסמוכה לאומא רק קצת ממנה שייך לאונא אמצעית ויש בה כט"ד ל"א הכי אלא כל מקום הארוך ועב הוא מהסמוכ' לאומא לבד' ולא נשאר באמצעית כט"ד וכן כשיש סי' זה דארוכה ועבה באומא כדלעיל דהיינו שצדה הסמוכה לאונא ארוכה ועבה מהצד שכנגדה צריך ג"כ שיהי' מקום הארוך והעב גדולה מאונא אמצעית כי אותו מקום לבדו נחשב לסמוכה לאומא ואין שאר אומא מצטרף לה וכן כשיש סי' דגבוה באומא כנ"ל צריך ג"כ שיהיה ארוכה מאמצעית דאל"כ ה"ל חליף וכן בסימן דסמפון כגון שיש באומא ב' סמפונות צריך שיהיה עכ"פ האומא ארוכה מאונא אמצעית הן כולה הן מצד הסמוך לאונא לבד. (עוד נ"ל דאף שיתבאר אי"ה לקמן (סעיף כ"ו) דחליף באחת דהיינו שאמצעית וסמוכה לאומא שוים כשר בה"מ מ"מ הכא בחיסר סימנים אלו צריך דוקא שיהיה הסמוכה לאומה גדולה מהאמצעית אבל אם הם שוים טריפה) והטעם שבא' מסימנים האלו נראה שמתולדתה היו שנים רק שנסרכו להדדי בכסדרן כ"כ עד שנראה כא'. עוד נ"ל טעם דאפילו אם נאמר דנבראת כך קי"ל לחז"ל דאין הדבר תלוי בהבדל שבין האונות תדע דאם נסרכו ב' אונות להדדי בכסדרן כשירין כמו שיתבאר אי"ה (לקמן סעי' ל"ט) דאמרינן שיעמדו כך לעולם ולא יתפרקו עוד ואין הדבר תלוי כי אם שבפנים תהיה הריאה סדורה ככל שאר ריאות שאז תוכל לכלוא את הרוח בקרבה כשאר בעלי חיים משא"כ אם אין היכר בחוץ אמרינן שבפנים ג"כ אינה סדורה כשאר בע"ח ולא תכיל הרוח בקרבה כראוי וסופו לינקב ונ"מ בטעם זה במקומות דנהיגים כר"ת להחמיר אונא הסמוכה לאומא כסדרן ונהיגי בקולות היכרים אלו דלטעם הראשון הוה תרי מילי דסתרי אהדדי אבל לטעם הב' אין לסתור מנהגם. ונ"ל דבמקומות שלא נתברר שנהגו להתיר ע"י היכרים אלו אין להתיר כ"א בהיכר סדק שהוא מגמרא ופוסקים קדמונים כ"א בה"מ יסמוך על שאר היכרים ובמדינות אלו נהגו להקל אפילו בלא ה"מ עוד נ"ל דאין להתיר בסי' אלו ואפי' במקום שנהגו ואפילו ע"י היכר סדק כ"א על ידי בקי ורגיל טובא בבדיקת הריאה ובהאסף כולהו טבחא דמתא כי בקל יכול לפגוע באיסור חסרה אונא שהיא דאוריית' (ועיין לקמן סעיף מ') עוד מדינים אלו: