הא דמטריפין בנוטה לגבה דוקא בליטה כשיעור ט"ד אבל נתעקמה קצת למעלה אין לחוש וכן אם אין כאן יתרת רק שאונא א' משורשת במקומה כראוי ומתעקמת לגבה כשירה ונ"ל דבהא אפי' העיקום בולט כט"ד כשירה דדוקא יתרת דבלא"ה רעועה היא כי נוטה לגבה סופה להתפרק אבל כולהו אונות הראיות לה לאו ריעי נינהו וכיון שמשורשת במקומה אין הנטיה מקלקלה וכן אפי' שרשה גבוה מאותה שאצלה כט"ד אינו מזיק. ונ"ל דאפילו נתפצלה א' לשנים ברחבה ושורש א' בעובי אצבע דנחשבות לא' כמ"ש (לקמן סעיף כ"ב) אם אחת גבוה למעלה כשירה (ועיין לקמן סעיף כ"ב):
שמלה חדשה · סימן ל״ה, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.