שמלה חדשה · סימן כ״ז, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מותר להאכיל ריאה ובני מעיים לעכו"ם אפילו למ"ד דכשנשחטו הסי' ה"ל כאלו ניטלו הריאה ובני מעיים קודם מיתה מ"מ ליכא מידי דלישראל שרי ולנכרי אסור ולכן אם נתנבלה בשחיטת הסימנים או ישראל ששחט טמאה או נכרי בטהורה יש לאסור ליתן הריאה ובני מעיים לנכרי אפי' אחר שמתה ואם שחט הקנה לבד ומתה אח"כ נ"ל דיש לאסור ליתן הריאה לנכרי ואם הוושט לבד לא יתן הבני מעיים וכ"ש הסי' גופייהו אין ליתן בכה"ג לעכו"ם ואם נעשה הבהמה נבילה מחיים כגון נשברה מפרקת ורוב בשר עמה וכדומה נ"ל דשרי ליתן לעכו"ם בין ריאה בין בני מעיים או בשר שנחתך בעודה מפרכסת דכבת אחת מת הכל:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.