לכתחלה יש לבדוק הסכין גם אחר שחיטתו וכן הסימנים כי שמא לא טרח לבדוק וסמך עצמו אחזקת הסכין וארוב שחיטות ואנן לא סמכינן בהני תרי מילי כמבואר כ"א במקומו אי"ה ובדיעבד בדליתיה לסכין או נחתך הראש בלא בדיקה כשר דבסכין קי"ל דמוקמי' לה בדיעבד אחזקה ובסימנים אמרינן מסתמא בדקם ואם מצאן שלא נשחטו רובן ממהר הוא לגמור קודם שיעור שהייה דלא תהיה נבילה דאורייתא דאף על גב דלדידן לית לן שיעורא בשהיי' ואסורא במשהו מ"מ היינו מדרבנן ואע"ג דבעוף איכא מ"ד דשיעור שהייתו מועטת מאד כמ"ש אי"ה סימן כ"ג מ"מ על הרוב הוא שוחט הקנה תחלה וממ"נ אם רואה שהוא רוב כשר ואם עדיין לא שחט רוב הקנה אין שהייה פוסלת בו מדאורייתא לרוב הפוסקים כמבואר סי' הנזכר כנ"ל טעמא:
שמלה חדשה · סימן ב׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
