אם נראים הדברים ששגגה היתה לו בזה ומוחזק כשאר עניניו לאדם כשר אין לאסור לא למפרע ולא להבא ובלבד שיקבל עליו בפני ג' חכמים שבעיר שיזהר מעתה בזריזות נמרץ והכל לפי ראות עיני המורה וראוי להעבירו על חודש או שתים ולהחזירו אח"כ ע"פ קבלת זהירות ואפילו מי שלא יצא טריפה מעולם תחת ידו רק שנמצא פ"א סכינו פגום שלא בשעת שחיטה מצינו בתשובת מהר"מ ז"ל (סימן ע"ו) שהעבירו אותו ומהר"ם חשיב להם ז"ל די בזה שהעברתם אותו לזמן מה ועתה שרוצה לחזור לכשרותו תושיבו ב"ד החשוב שבעירכם דהיינו שתשב מעלתך עם ב' חכמים הלומדים החשובים שבעירך ויבא השוחט לפניכם ויקבל לפניכם דברי חבירות בחומר שבועה שמהיום והלאה ידקדק בבדיקת הסכין ובכל דיני השחיטה והבדיקה וכו' וגם תזהירו אותו שמהיום אם ימצא עוד דקדוק א' כו' אחת דתו להעבירו כו' ומ"מ תמנו איש הגון שתמיד ידקדק אחריו וישגיח על מעשיו עכ"ל וכל מה שבסעיף זה ובסעיף הקודם לזה מיירי בין בשוחט לעצמו בין בשוחט לאחרים בין ממונה מהקהל ובין אינו ממונה:
שמלה חדשה · סימן ב׳, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.