אם בירך לשחוט ושמע קדיש או קדושה או שמע קול רעם וכדומה נ"ל דאם שומע העונים או המברכים לא יפסוק כלל רק ישמע מהם ויהיה שומע כעונה ואז לא הוה הפסק בין בין ברכה לשחיט' ובין בין שחיטה לשחיטה ואם א"א לשמוע העונים אם הוא בין ברכה לשחיטה לא יפסיק כלל ואם פסק וענה או בירך יברך שנית על השחיטה אבל בין שחיטה לשחיט' יענה ויברך וא"צ לברך שנית על השחיטה דאין זה הפסק שלא הפסיק בין הברכה לתחלת המעשה ובתוך השחיטות לא הפסיק כ"א בדבר מצוה המוטלת עליו בהכרח:
שמלה חדשה · סימן י״ט, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
