מדינא דגמרא היה אסור לטבח לשחוט אפילו סכין בדוק ויפה בידו עד שיראנו לחכם אם (גמרא שם) מפני כבוד החכם ואם מפני זהירות יתירה שיהא הסכין כשר בלי גמגום (שם) ואסמכוה אקרא דושחטתם בזה וכל שלא עשה כן היו מנדין אותו והאידנא בעוונותי' אין לנו (ש"ך בשם כמה גדולים) תלמיד חכם ואזיל ליה הטעם הראשון גם ממנים יראים ושלימים יודעי תורה וזריזים מפני טעם השני וראיתי במקומות החרדים לדבר ה' ממנים שנים וטובים השנים מן הא' ואיש את רעהו יעזורו ויזהירו ואפי' אי הוה ת"ח בזמן הזה כבודו מחול לממונים אלו ומה טוב היה בדורות אלו להחזיר הדבר ליושנה למנות א' מגדולי העיר שאליו יובל הסכין לבדקו (ועמש"ל ס"ז):
שמלה חדשה · סימן י״ח, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
