דין אותו ואת בנוכתיב ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ופירשו חז"ל דל"ש האם ואחר כך בנה או בתה ול"ש הבן או הבת ואח"כ האם בין אדם א' שוחט שניהם בין ב' ששחטו א' האם ואחד הבן או הבת או איפכא (ש"ך ופשוט בגמרא) לעולם לוקה על שחיטת האחרון מדאו' ונ"ל דאם ב' שוחטין בפ"א זה האם וזה הבן או הבת אע"ג דיש לפקפק לענין מלקות אם לוקין מ"מ תרווייהו עברו אדאוריית' זה על אותו ואת בנו וזה על בנו ואותו ונ"מ למ"ש (לקמן סעיף ג') בס"ד:
שמלה חדשה · סימן ט״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.