אם לא נודע אי כלו חדשיו אע"ג דמדאורייתא שרי אפילו ביום לידתו דאזלינן בתר רוב נולדים שהם בני קיימא מ"מ מדרבנן אסור אפילו דיעבד עד שישהה ז' ימים ויום הלידה בכלל ובתחלת ליל שמיני מותר לשחטו דאז יצא מחשש נפל (ועיין סימן י"ד ס"א) מאימתי מונין הלידה ואם חלה תוך ז' ושחטו בחליו אף ע"פ שפרכס ויצא מחשש מסוכנת נ"ל דחושש לו לנפל אפילו מדאורייתא. אבל בשהה ז' אף ע"פ שחלה כל ז' יצא מחשש נפל אפילו דרבנן ועיין סעיף שלפ"ז. ואם נודע דלא כלו חדשין נ"ל דראוי להחמיר אפילו מדאורייתא אף על פי ששהה ז' ימים וצריך להמתין עד שיגדל ויהיה ככל שאר בהמות שלא יסופק שהוא ב"ק עוד נ"ל דהאידנא אין לסמוך אכילוי חדשים כלל ולעולם צריך שיהוי ז' ימים:
שמלה חדשה · סימן ט״ו, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.