בעלי חיים שאינם צריכים שחיטהבהמה חיה ועוף טעונים שחיטה מדאורי' כדילפינן להו (חולין דף כ"ז) מקראי בגמ' דגים וחגבים אין טעונים שחיטה אפילו מדרבנן ומותר לאכלן בין אם הרגן או מתו מאליהן ואפילו חיים אין בהם משום אמ"ה (שם דף כ"א) כדדרשו חז"ל בגמ' אלא משום דמאיסי לאכלן חיים והוא בכלל מ"ש בתורה אל תשקצו את נפשותיכם כמ"ש (סימן קט"ז) ואיסור זה י"א שהוא דאורייתא כמ"ש וי"א דאינו אלא דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ואין להעביר על פיו חגב חי משום מראית עין שיאמרו קאכיל ליה קעבר אבל תשקצו ונ"ל דה"ה דג חי מה"ט. ומותר לחתוך מהם אבר מן החי ולרחצו יפה שלא יהא מאוס שאז אין בו משום שקוץ לאכלו ונ"ל שא"צ להמתין עד שימות הדג או החגב שניטל ממנו אבר זה כמו שצריך בבהמה שחוטה כמ"ש (סימן כ"ז) דאין בהם חיות כ"כ כמו דבר הצריך שחיטה:
שמלה חדשה · סימן י״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.