שמלה חדשה · סימן י״ב, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שלא לשחוט בתוך גומאיש מיני עע"ז כששוחטים הם שוחטים לתוך גומא (רש"י) לשם ע"ז ויש מהם שאוכלים (רשב"א) על דם שחיטה שבתוך גומא לשם ע"ז ע"כ אסרו חז"ל לשחוט לתוך גומא כלל אפי' בבית או חצר שרוצה שלא לטנף ביתו או חצרו אסור מפני מ"ע שיאמרו שנתכוין למעשה המינים הנזכר ואם רוצה שלא לטנף ביתו או חצירו יעשה מקום מדרון חוץ לגומא והדם שותת לגומא ונ"ל דה"ה דשרי לשחוט לגב כלים ומגבן יורד לגומא (ועי' סימן י"א סעיף ו'). ובשוק או (לבוש) בשדה שאין דרך ב"א להקפיד שלא יטנף אסור אפי' ע"י מדרון (ש"ך) ואפי' אין רואה ונ"ל דאפילו הוא צריך עתה לזה המקום ורוצה שלא לטנפו מ"מ כיון דאין ניכר לכל כמו חצר ובית שכל אדם קפיד שם אטינוף איכא מ"ע. עוד נ"ל דבחצר או בית אפי' אפשר לו לצאת משם למקום שאינו חושש לטינוף א"צ ומותר לעשות מדרון כנזכר דהא ליכא מ"ע דהכל יודעים שאינו עושה כ"א לנקר:
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.