בד"א שמכשירים מה ששחטו האינו שומע והאלם בינן לב"ע דווקא שיודעים ומכירים אותם שהם בדעת שלימה ונכונה כי לפעמים חולי האלמות או החרשות גורם להם טירוף הדעת (וע' בא"ע סי' קכ"א) ואם לא עמדנו על דעתן אסורה שחיטתן ואם אין יודעים אם הם מומחין אין מוסרים לאלם לכתחלה לשחוט על סמך שיבדקנו אח"כ כי הבדיקה קשה בו ע"י כתיבה או רמיזה ובדיעבד בין באינו שומע בין באלם אם נודע שבקיאין בטוב העולם ככל שאר בני אדם אמרינן בהו נמי רוב מצויין כו' היכא דליתנייהו קמן למיבדקינהו:
שמלה חדשה · סימן א׳, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.