שמלה חדשה · סימן א׳, ל׳

ג' מדות בקטן אם אינו יודע לאמן ידיו לשחיטה אפי' יודע ה"ש ואחרים עע"ג שחיטתו פסולה דאינו בר זביחה דכתיב וזבחת ואכלת פי' מי שהוא בר זביחה אכול מזבחו ונ"ל הטעם דל"ד לחרש ושוטה שנתבאר לעיל (סעיף כ"ט) דאפי' אינם יודעים לאמן ידיהם הוי בני זביחה דהתם מ"מ כח גברא איכא משא"כ בקטנים דליכא כח גברא ולא אומן בם בידיהם ואין מעשיהם כ"א (יש"ש פ"ק דחולין) כמעשה קוף בעלמא. יודע לאמן ידו אע"פ שאינו בקי בה"ש לכתחלה לא ישחוט אפי' בעע"ג שמא יקלקל ולאו אדעתיה דהעומד ובדיעבד שחיטתו כשירה בעע"ג מתחלה ועד סוף דבר זביחה הוא כדלעיל (סעיף כ"ט) ובינו לב"ע שחיטתו פסולה. יודע לאמן ידיו ובקי בה"ש שוחט לכתחלה בעע"ג ובלא עע"ג אפי' בדיעבד שחיטתו פסולה דכיון דעדיין קטן הוא אין רוב מעשיו מתוקנים. ותו דאין עדות לקטן לא מהימנינן ליה על השחיטה ובמקום שאין צורך גדול לא ישחוט לכתחלה אפילו קטן מומחה ויודע לאמן אפילו בגדול עע"ג ומקרי קטן עד בן י"ג שנים ויום א' ונ"ל דבמקומות שהנשים שוחטות דין קטנה פחותה מי"ב שנה ויום א' כדין קטן וראוי שלא ליתן קבלה לפחות מבן ח"י שנים שאז גברא בר דעת הוא ויודע להזהר אא"כ רואין בו שהוא קטן נראה כגדול בתורה וחרד ביראת ה' שאז יש להקל בו: