שמלה חדשה · סימן א׳, ט״ו

שוחט שנטל קבלה ולאח"ז בדקוהו ונמצא שאינו יודע הלכות שחיטה אין אומרים אוקמיה אחזקתו ועד השתא ידע ועכשיו שכח הכל דדרך השכחה שגוברת על האדם לאט לאט ובוודאי יש זמן למפרע שהתחיל לשכוח קצת ומאז הלך וחסר עד שעתה אינו יודע הרבה ולכן נ"ל דאתרע חזקתו ויש לאסור למפרע כל מה ששחט בזמן ההוא לפי אומדן דעת המורה שראוי להיות שאז התחילה שכחתו ושיעור זמן זה הוא לפי ענין האיש וחסרון ידיעתו עתה ויחמיר בשיעורו כי דאורייתא היא וגם הכלים של אותו זמן צריכים הכשר אבל מה ששחט קודם לזמן ההוא יש להתיר מכח ספק ספיקא ספק שכח או ספק ידע ואת"ל שכח שמא לא בא לידו אותן הדינים שאינו יודע ומעשה בא לידי ולפי חסרון ידיעתו אסרתי שנה למפרע ודוקא שיודע עתה עכ"פ ענין וסדר השחיטה איך לעשות לכתחלה ובדיקת הסכין רק שאם אירע לו שלא עשה כהוגן אינו יודע איזה טריפה ואיזה כשר ואומר מותר על האסור אבל מי שאינו יודע עיקרי עניני השחיטה ובדיקת הסכין אין בו כ"א ספק א' ספק ידע או לא אבל א"ל את"ל לא ידע בדיקת הסכין שמא מ"מ בדקו יפה או אתרמי ליה סכין בדוק דז"א דמסתמא בפגומה שחוט וכן מי שאינו יודע שאסור לשהות או שצריכין רוב א' בעוף ורוב שנים בבהמה וכל כדומה לזה זה ודאי עשוי לקלקל ויש לאסור למפרע עד זמן מה סמוך להקבלה ממש בכדי שוודאי לא שכח בזמן מועט כזה: