ואי גמר סעודתיה, עד שיעור כמה מעכב ומברך, כדתנן עד מתי הוא מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמיעיו, וכמה הוי [שיעור] עיכול, ר' יוחנן אמר כל זמן שאינו רעב, וריש לקיש אמר כל זמן שהוא צמא מים מתוך אותה אכילה. א"ר אבהו ואמרו לה במתניתא תנא אכל כשהוא מהלך יושב ומברך, אכל כשהוא (יושב) עומד [יושב] ומברך, מיסב על גבי המיטה יושב ומברך, והילכתא יושב ומברך:
סידור רש"י · סימן צ״ג
1 קטעים, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.