אמר רב א(י)די בר אהבה אמרי בי רב ששה נחלקין עד עשרה, וכד מזמנין בי תלתא גדול אומר נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ואי משני מן הדין לישנא (ד)בורים נינהו, אלא ברוך שאכלנו ולא ניחא דאפקיה לנפשיה מכלל מסובין, ואמר שמואל לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל, ומברכותיו של אדם ניכר, אם תלמיד חכם הוא, ואם עם הארץ הוא. דתניא רבי אומר ובטובו חיינו הרי זה תלמיד חכם, ואם אמר ומטובו הרי זה בור, (תני) [תניא רבי] אומר אם אמר חיינו הרי זה תלמיד חכם, ואם אמר חיים הרי זה בור, ומאן דלא גמיר ברכת המזון בלשון הקודש מברך בכל לשון ונפיק ידי חובתיה, דתנן ואלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר קרית שמע ותפילה וברכת המזון:
סידור רש"י · סימן צ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.